ביוזמתה של קבוצת פעילים/ות יהודים/ות מדרום אפריקה החברים בתנועת "עצרו את קק"ל-דרום אפריקה" התקיים ביום שישי ה-1 במאי טקס התנצלות מרגש ותקדימי בין שרידי הכפר הפלסטיני לוביה שבגליל התחתון. הקבוצה הדרום אפריקאית התנצלה בפני פליטים ועקורים מכפר לוביה על כך שתרמו כספים לקק"ל אשר נטעה על חורבות כפרם יער בשמם וקראה לו יער דרום אפריקה, יער אשר היווה חלק מפרקטיקת מניעת השיבה של פליטי הכפר שגורשו ממנו ב- 1948.
תרגום הנאום של הפעילה שירין אוסדין לעברית
באנו הנה כיהודי דרום אפריקה להכיר בנכבה. נרצה או לא נרצה, אנו אלה שנטענו את היער הזה. ביודעין או שלא ביודעין, בכספנו נקנו הזרעים שצמחו לעצים המכסים על בתיכם, בארותיכם, ואתרי קודשיכם. אף שהיער נועד למחוק כל זכר ללוביה, אין להתכחש לאשר אירע כאן: האבנים הללו נושאות עדות אילמת, וכך גם הקברים, הבארות, הצברים.
כעת, כיהודי דרום אפריקה, הגענו ליער הזה ולהריסות לוביה שתחתיו, כדי להכיר בעוול זה ולקבל עליו אחריות. אנו מגישים בזה את כתבי ההתנצלות וההזדהות שלנו, עליהם חתמו עשרות יהודים אחרים מקהילתנו שכמונות, ברצונם להנציח את כפריי לוביה וצאצאיהם, להכיר בקיומם, ולפצותם ולו רק באורח סמלי.
את הנעשה אין להשיב. יחד עם זאת, כדרום אפריקאים הממשיכים להתמודד עם מורשת של נישול, אנו מחויבים למחות על הייעור כמעשה מחיקה. אנו רואים את המקבילות בין המתרחש בפלסטין ההסטורית לבין מה שחווינו בארצנו בעבר. ואנו מכירים בחשיבות הסולידריות הבינלאומית כדרך להתגבר על העוול.
בתקופה שקדמה לנכבה, במהלכה ולאחריה, נהרסו מאות כפרים, נשדדו מיליוני דונמים, ומאות אלפים גורשו מבתיהם בכוח הזרוע. לוביה הוא רק אחד מהכפרים הללו. תחת עצי האורן הללו, כאן ביער דרום אפריקה, אנו מכירים במעורבותנו הישירה באסון זה.
ידוע לנו היטב שאיננו היהודים היחידים שחשים כך. אנו קוראים ליהודים בכל רחבי העולם הנושאים באותה האחריות להכיר בכפרים ההרוסים הקבורים מתחת ליערות שניטעו בשמם ובתפקיד שמילאו בנכבה.
תרגום מכתב ההתנצלות
בשם מאתיים יהודי דרום אפריקה שחתמו עליו
כיהודי דרום-אפריקאי, ברצוני להצהיר כי בין אם כילד או כמבוגר,
תרמתי לקק"ל על ידי הפקדה ב"קופסא הכחולה" של קק"ל
או קבלת תעודה המעידה על כך שקק"ל נטעה עצים בשמי, כמתנה
כשתרמתי כך לקק"ל, עשיתי זאת ללא מודעות לתפקיד האמיתי והסמוי
שמילאה הקרן בישראל/פלסטין
תפקיד זה כלל בין היתר:
- ניהול קרקעות שעליהן שכנו עד למלחמת 1948
עשרות רבות של כפרים פלסטיניים
באופן שכוון הן להשמיד את העדויות הפיסיות לקיומם
והן למחוק את זכרם
- ריכוז אדמות לצורך בעלות ושליטה יהודית בלעדית,
ולשימוש מתיישבים יהודים בלבד
- וכן השתתפות פעילה במאמץ לייהד את הנגב
באמצעות עקירתם בכוח של תושביו הבדואים מאדמותיהם
אני מצהיר בזה שאני מגנה פעולות אלו של קק"ל
ומתנער ממחיקת הכפרים ומכל תרומה שהרמתי לתהליך זה
בשגגה ושלא ביודעין
בתוך כך, אני מכריז על הזדהותי העמוקה עם תושבי הכפרים הללו
במאמציהם לעשיית צדק חברתי
ולתיעוד ההסטוריה האמיתית של גירושם
הכרזת האו"ם לזכויות האדם קבעה שעקירה האלימה של קבוצה אחת
בידי אחרת היא מעשה בלתי חוקי
מעשה שאף חברה מוסרית אינה יכולה להשלים עמו
לפיכך, אני מתייצב בזה עם יהודים בעלי השקפות דומות
לצדם של אלה שנפגעו מעוולות אלו
אנחנו מתנצלים על שנעשה בשמנו ומתחייבים להירתם למאמץ משותף
שיביא להכרה ציבורית הן בנסיבות ההסטוריות שהובילו לסבלם
והן בצורך בפיצויים נאותים ובתיקון עוולות העבר