סוסיא

מידע

מחוז: אלח'ליל (חברון)

מספר תושבים 1948: 400

תאריך כיבוש: 1986

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: סוסיא - התנחלות ויישוב קהילתי דתי, נבנה בשנת 1983

רקע:

בכפר סוסיא גרות 45 משפחות, המונות כ-400 נפש. תושבי הכפר מתפרנסים מגידול צאן וממטעי זיתים.
 
אם ימומשו צווי ההריסה בסוסיא תהיה זו הפעם השלישית שבה ישראל מנסה לגרש את תושבי הכפר מאדמותיהם. תושבי סוסיא גרים באזור זה, בחלק מעונות השנה, לפחות מאז המאה ה-19. בשנת 1983 הוקמה ההתנחלות סוסיא על קרקעות פלסטיניות שהוכרזו אדמות מדינה.בשנת 1986 גירש הצבא את התושבים מבתיהם לאחר שהמנהל האזרחי הכריז על שטח הכפר המקורי "גן לאומי" שבמרכזו אתר ארכיאולוגי. התושבים המקוריים אינם מורשים לבקר בגן. תושבי סוסיא העתיקו את מקום מגוריהם לאדמות חקלאיות שבבעלותם, הנמצאות במרחק של כמה מאות מטרים דרומית-מזרחית לכפר המקורי. בחודש יולי 2001, זמן קצר לאחר שפלסטינים הרגו את יאיר הר סיני, תושב ההתנחלות סוסיא, גירש הצבא את תושבי הכפר בפעם השנייה מאדמותיהם. במהלך הגירוש הרס הצבא רכוש של התושבים, החריב מערות וסתם בורות מים. תושבי הכפר עתרו לבג"ץ, שהוציא בחודש ספטמבר 2001 צו ביניים שהתיר להם לשוב לאדמותיהם, אך אסר על כל בנייה חדשה בכפר. הדיון בעתירה זו התעכב, בין היתר לאחר שבחודש ספטמבר 2004 הודיעו תושבי הכפר לבג"ץ כי בכוונתם לבקש מהמנהל האזרחי היתרי בנייה למבנים הקיימים בכפר. חלק מתושבי הכפר הגישו בקשות, אך כולן נדחו. ביוני 2007 החליט בג"ץ למחוק את העתירה.

מאז גירוש תושבי הכפר ב-1986 לא הציע המנהל האזרחי לתושבים אתר מגורים חלופי, לא הכין תכנית בנייה שתאפשר להם לגור באופן חוקי על אדמותיהם. המנהל מסרב לחבר את הכפר לתשתיות המים והחשמל שישראל הקימה באזור, ואשר משרתות את ההתנחלויות והמאחזים, בטענה שאין לכפר תוכנית בנייה. בשנים האחרונות הוצבו בכפר פאנלים סולאריים המספקים חשמל לתושבים. ב-2011 הרס המנהל האזרחי הרס 14 מבנים בכפר, כולל עשרה אוהלי מגורים שבהם התגוררו 87 איש, מתוכם שלושים ילדים. עשרים צווי הריסה נוספים תלויים ועומדים נגד מבנים נוספים בכפר, ביניהם בית הספר היסודי ובאר מים.

משטר התכנון הישראלי בשטחי C, שבשליטה ישראלית מלאה, אינו מאפשר כמעט בנייה ופיתוח בכפרים הפלסטיניים בשטחים אלה. באזור דרום הר חברון מדיניותה של ישראל כללה גירוש של תושבי כפרים נוספים. בניגוד לכך, ישראל נמנעת מאכיפת חוקי התכנון והבנייה על המאחזים שהוקמו באזור בניגוד לחוק וללא היתרים: חוות מעון, אביגיל, מצפה יאיר, סוסיא צפון-מערב, נוף נשר ועשהאל, ואפשרה את חיבורם לתשתיות מים וחשמל.

תושבי סוסיא טוענים לבעלות על כ-3,000 דונם של קרקע חקלאית, ובה כ-30 בורות מים, הסמוכה להתנחלות סוסיא. הצבא הוציא צווים האוסרים על התושבים להיכנס לחלק ניכר מהאדמות הללו ולעבדן. בחודש אוגוסט 2010 עתרו תושבי הכפר לבג"ץ באמצעות ארגון "שומרי משפט" בדרישה לבטל את הצווים המונעים את גישתם לאדמותיהם. בפברואר 2011 הודיעה המדינה לבג"ץ כי הצבא והמנהל האזרחי ימפו את הבעלות על הקרקעות באזור ובהתאם לכך יונחו הכוחות באזור. עד היום בוצע מיפוי בשטחים מצומצמים בלבד. בנוסף, המתנחלים תוקפים את החקלאים גם בשטחים שלגביהם לא הוצאו צווים כאלה, והצבא והמשטרה אינם אוכפים עליהם את החוק.

---------------

מקור: אתר בצלם

 

סרטונים

סוסיא

מוחמד נוואג'עה, פלסטיני בן שישים, ובנו הצעיר נסר, המגיעים לאתר ארכיאולוגי בדרום הר חברון בו מוצגים שרידיו של סוסיא, ישוב יהודי מהתקופה הרומית- ביזנטית, וקונים כרטיסי כניסה. זאת דרכם היחידה לשוב אל כפר הולדתם הנטוש, אליו לא נכנסו מזה כחצי יובל, עד אותו היום.

 
מאל-עראקיב לסוסיא

סרט תיעודי קצר של מרכז עדאלה לרגל יום הנכבה ה-65, בנושא העקירה הכפויה של פלסטינים משני עברי הקו הירוק.

חוברות

אחר