מידע

מחוז: אלרַּמְלָה

מספר תושבים 1948: 100

תאריך כיבוש: 10/07/1948

יחידה כובשת: חטיבת גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר הקטן שכן שישה ק"מ מצפון מזרח לרמלה, מוקף בואדיות. ב-1931 נמנו בו 69 תושבים שהתגוררו בעשרה בתים, וב-1944-45 חיו בו מאה נפש, בעיקר מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו על 1,341 דונם. באר בקצה הדרומי של הכפר סיפקה מים לצרכים ביתיים לתושבים, אשר עסקו בעיקר בחקלאות בעל וגידלו דגנים, זיתים והדרים. משרידי היסודות של בתים קדומים שעדיין נראים באתר, ניכר שבתי הכפר נבנו תוך שימוש מחודש באבני בניין קדומות. באתר נמצאו גם בורות מים חצובים בסלע וחרסים למכביר.

מידע לגבי נסיבות כיבוש הכפר והתרוקנותו מתושביו אינו בנמצא. על אדמות הכפר לא הוקמו יישובים ישראליים. קירותיהם של כעשרה בתים עדיין עומדים כיום על תילם, אך משאר הבתים נותרו רק עיי חורבות, שביניהן עצי תאנה, שקדיות, דקלי דום וכן קוצים וצמחיית בר. האתר מגודר ומשמש למרעה בעלי חיים.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 379-381

מידע ממקורות נוספים:
לפי ההיסטריון בני מוריס (לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, עמ' 590) הותקף הכפר ב-10 ביולי 1948, ותושביו עזבו בשל המתקפה הצבאית.
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 116 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 34).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך יער בן שמן של קק"ל (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').

תמונות

אחר