מידע

מחוז: אלקֻדְס (ירושלים)

מספר תושבים 1948: 410

תאריך כיבוש: 18/07/1948

יחידה כובשת: הראל (פלמ״ח)

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: הרטוב

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר נבנה על גבי ישוב קדום וניצב על-גבי רמה, 21.5 ק"מ ממערב לירושלים. ב-1596 חיו בכפר 110 תושבים. ב-1931 נמנו בו 253 תושבים ב-58 בתים שרובם בנויים אבן ובוץ וב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-350, כולם מוסלמים. אדמות-הכפר השתרעו באותה עת על 403 דונם. תושבי הכפר התפללו במסגד שנקרא אל-עוּמַרִי, וקבר של איש דת מוסלמי בשם שיח' עלי אל-ע'ימדי עמד בפאתי הכפר. במהלך תקופת המנדט נבנתה תחנת-משטרה מבוצרת כקילומטר ממערב לכפר, ובסמוך לה תחנת רכבת. בכפר היה בית-ספר יסודי.

בסוף המאה ה-19 רכש סגן קונסול ספרד בירושלים מערתוף כ-6,000 דונם – רוב רובן של אדמות הכפר – וכעבור כמה שנים מכר אותן למיסיון האנגלי בירושלים. אגודה של יהודים ציונים מבולגריה, שעברו להתגורר בארץ ב-1895, רכשה את האדמות מהמיסיון והקימה בהן את המושבה הר-טוב. המתיישבים החכירו חלק מאדמתם לערבים – חלקם מערתוף – לצרכי עיבוד. בליל ה-24 באוגוסט 1929 תקפו פלסטינים את תושבי הר-טוב, אשר התרכזו בבית אחד והגנו על עצמם בעזרת מספר רובים. המתקפה הופסקה לפנות בוקר, עת הגיעו כוחות בריטיים למקום. עם שחר עזבו תושבי הר-טוב את המושבה ברכבת לתל אביב. בתיהם נבזזו, נשרפו ונהרסו. הרשויות הבריטיות האשימו את הכפרים הסמוכים דיר-אבן, סרעה, אשוע, ערתוף, ג'רש, ודיר-רפאת בהתקפה ובביזה.

ב-1930 חזרו תושבי הר-טוב ובנו את ישובם מחדש. במהלך מלחמת 1948 היתה המושבה הר-טוב במצור וקיבלה אספקה משיירות שהגיעו מירושלים. כבר בדצמבר 1947 פונו 85 תושבים מהמושבה, רובם ילדים, בשל המצור, המחסור במזון, וההסלמה בסכסוך. ב-15 באפריל 1948, לקראת פינוי הכוחות הבריטיים מהארץ, פונו 40 התושבים שנותרו במושבה ולוחמי הההגנה שהיו במקום, מתוקף החלטת ההגנה. ב-1950 ניסו כמה מבני המושבה לחזור ולקיימה, אך ב-1956 גוועו מאמציהם, בהעדר תמיכה מוסדית ליישוב.

כמחצית מאוכלוסיית הכפר ערתוף עסקה בחקלאות, והשאר עבדו בתחנת הרכבת הסמוכה, באב אל-ואד [שער הגיא]. הם נטעו עצי פרי ושקדיות וכן גידלו דגנים וזיתים. שני אתרים ארכיאולוגיים נמצאו בסמוך לכפר, ח'רבת מרמיטה וח'רבת אל-בֻּרְג', בה נמצאו ממצאים מהאלף הרביעי לפני הספירה והתקופה הביזנטית.

אחרי התקפה ערבית על הר-טוב נכנסו 600 חיילים בריטים לערתוף ולכפרים סמוכים ב-23 במארס 1948. ה'ניו יורק טיימס' דיווח שכמעט כל התושבים התפנו לפני הגעת הכוחות, אך חזרו זמן קצר לאחר מכן. הכפר נכבש בשלב השני של מבצע דני בידי הגדוד הרביעי של חטיבת הראל. לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות' וההיסטוריון הישראלי בני מוריס, הדבר ארע בלילה שבין ה-17-18 ביולי. לפי מוריס, רוב האוכלוסייה ברחה קודם לכן. המחלקה השניה של פלוגה ב' של הגדוד הרביעי, חמושה במרגמות ומקלעים, הפגיזה את תחנת המשטרה ואת הכפר. ההפצצה הלילית הביאה את התושבים לנוס. רבים מהם הלכו חמישה ק"מ במעלה לכיוון הכפר דֵיר אל-הַוַא שמדרום-מזרח. המעטים שנותרו במקום, גורשו.

מושב נחם הוקם ב-1950 על חורבות הכפר ערתוף, בסמוך למושבה הר-טוב. במורדות המערביים של האתר מבנה מעוגל ללא גג ששימש כתנור סיד של הר-טוב. בית הקברות של הכפר, ממערב, יושר, ורק קבר או שניים נותרו בצידו המזרחי. חלק ממטה המשטרה הבריטי עדיין עומד. עצי זית, תאנה וברוש גדלים באתר.

מקורות:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 268-269
יהודה בן בסט, הר-טוב: מושבה מבודדת בהרי יהודה, הוצאת המחבר, 2008.

מידע ממקורות נוספים:
על-פי PalestineRemembered.com נלחמו בצד הכפר האחווה המוסלמית המצרית, כמה מתנדבים של צבא השיחרור הערבי וכמה אנשי מיליציה פלסטינים מקומיים
(http://www.palestineremembered.com/Jerusalem/Artuf/index.html)
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 406 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 52).

 

תמונות

אחר