מידע

מחוז: יאפא

מספר תושבים 1948: 680

תאריך כיבוש: 10/07/1948

יחידה כובשת: אלכסנדרוני ופלמ"ח

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: רינתיה, מזור

רקע:

הכפר רַנְתִיַה שכן על שטח מישורי, 16 ק"מ ממזרח ליפו. בתקופה הרומית נודע המקום באותו שם, ואילו הצלבנים כינו אותו רֶנְתִי. ב-1596 התגוררו בכפר 132 תושבים, וב-1931 התגוררו בו 411 תושבים ב-105 בתי אבן ולבני בוץ וקש. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-590, רובם מוסלמים, ואדמות הכפר השתרעו על 4,389 דונם, מהם 142 אשר נרכשו בידי יהודים. ב-1931 נפתח בכפר בית-ספר יסודי פרטי, שב-1947 נעשה בית-ספר ציבורי בו למדו 45 תלמידים במימון תושבי הכפר. בנוסף, היו בכפר מסגד ומספר חנויות. התושבים השתמשו בשירותי הכפרים הסמוכים אל-עבּאסיה ואל-מזירעה ושיווקו בהם את תוצרתם החקלאית, כולל דגנים, ירקות ופירות. היבולים הושקו במים מעשרות בארות שחפרו התושבים ממזרח ומדרום לכפר.

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, ההתקפה הראשונה נגד הכפר ארעה ב-28 באפריל 1948, במהלך תקיפות האצ"ל על יפו ו"טיהור" האזור שסביבה. התקיפה שניה בוצעה, לפי הניו יורק טיימס', ב-10 ביולי במהלך מבצע דני, במסגרת ניסיון לכתר את רמלה ולוד. לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות' בשלבים הראשונים של המבצע, פשט על רנתיה כוח משולב של ג'יפים ומשוריינים של החטיבה השמינית של הפלמ"ח וגדוד הרגלים השלישי של חטיבת אלכסנדרוני. כוחות אלה כבשו את הכפר ושרשרת כפרים נוספים מצפון ללוד ורמלה.

[המושבים] מזור ורינתיה והישוב נופך הוקמו ב-1949 על אדמות הכפר. [קיבוץ] בארות יצחק נבנה ב-1948 מדרום-מערב לאתר-הכפר, אך לא על אדמותיו. שלושה בתי-אבן ובטון נטושים שעומדים בינות עשבים שוטים, ועיי-חורבות של מספר בתים אחרים, הם כל שנותר מהכפר. שיחי-צבר וקיקיון, אקליפטוסים, ברושים ועצי-תאנה מספקים עדות נוספת למיקום הכפר. חלק מהאדמה שמסביב מכוסה בבניינים של ישובים ישראלים, וחלקים אחרים מעובדים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 252

מידע ממקורות נוספים:

לפי מוריס, מושב רינַתיָה הוקם על חורבות הכפר ההרוס (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 264).
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 654 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 52)). 

תמונות

אחר