מידע

מחוז: טולכרם

תאריך כיבוש: 01/04/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אזור תעשיה ושכונות צפוניות רעננה (קרית גולומב), קרית רמז, קרית שזר, קרית בן-צבי

רקע:

הכפר נבנה לפני מחצית המאה ה-19 על אתר ארכיאולוגי במישור החוף, 19 ק"מ מדרום-מערב לטול כרם. ב-1931 נמנו בכפר בעל המבנה המלבני 994 תושבים שהתגוררו ב-218 בתי בוץ ומלט. ב-1944-45 השתרעו אדמותיו על 5,328 דונם, אשר למעלה ממחציתם נרכשו בידי יהודים. היו בכפר מספר חנויות, ובתקופת המנדט נוסד בו בית-ספר יסודי לבנים. מי-שתייה סופקו לתושבים מבארות שסביב הכפר. חקלאות הכפר התבססה על גידול דגנים, קטניות, אבטיחים ומלפפונים. בכפר נמצאו שרידים ארכיאולוגיים כמו יסודות בניין, באר, שברי פסיפס וקברים.

תַבְּסֻֿר היה "הכפר הראשון שננטש ברובו" באזור של התיישבות יהודית נרחבת מצפון לתל-אביב, לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס [מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 80]. רוב תושבי הכפר עזבו כבר ב-21 בדצמבר 1947 בשל פחד ממתקפה יהודית. בשבועות הבאים היה מספר ניכר של תקיפות באזור, אך אין מידע על פגיעה ספציפית בתַבְּסֻֿר. עדויות אחרות מצביעות על כך שלפחות כמה תושבים נותרו בבתיהם מספר חודשים, עד ה-3 באפריל 1948 [לפי מוריס, היה זה ב-2 באפריל]. לפי דו"ח של המודיעין הצבאי הישראלי, גורשו אז תושבי תַבְּסֻֿר בפקודת ההגנה במהלך ה"טיהור" הסופי של אזור החוף.

רעננה נוסדה מדרום לכפר ב-1921 ומאז התפשטה כך שכמה מפרבריה מצויים כעת על אדמות הכפר. [מושב] בצרה נוסד ב-1946 על אדמות-הכפר, מצפון לאתר-הכפר, שמכוסה כליל בפרדסים ישראלים. הדרים וברושים גדלים על אדמות-הכפר.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 561-562

מידע ממקורות נוספים:

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך העיר רעננה (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').

לפי אנציקלופדיה מפה מצוי כיום על אתר הכפר הקאנטרי קלאב של רעננה, בתוך שכונת נאות שדה. הכפר נבנה על אתר קדום שלא נחקר (מפה, 2000, 7: 112). 

תמונות

אחר