מידע

מחוז: אלרַּמְלָה

מספר תושבים 1948: 870

תאריך כיבוש: 09/07/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר אל-תינה – "התאנה" בערבית – נבנה באזור שטוח בדרום מישור החוף, 20.5 ק"מ מדרום לרמלה. בסוף המאה ה-16 חיו בכפר 55 תושבים לפי רשומות המס העות'מניות, ובסוף המאה ה-19 הוא תואר כבנוי מלבני בוץ וקש, עם באר בדרומו. בכפר נולד עבד אל-פתח חוּמוּד (1933-1968), ממייסדי תנועת הפתח. בכפר היה חלק עיקרי, ושני חלקים קטנים יותר, מדרום ומערב, שהתפשטו בתקופת המנדט. ב-1931 נמנו בכפר 530 תושבים שהתגוררו ב-131 בתים צפופים מלבני בוץ וקש, מופרדים בסמטאות צרות. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-750, כולם מוסלמים. בצפון הכפר ניצב מסגד, והיו בכפר גם מספר חנויות ובית ספר בו למדו 67 תלמידים עם פתיחתו. התושבים שאבו מים לשימוש ביתי מבארות. עיקר גידוליהם היו דגנים, אך הם גידלו גם ירקות ופירות. שטח אדמות הכפר השתרע באמצע שנות ה-1940 על כ-7,000 דונם, שמתוכם נרכשו 949 בידי יהודים.

הכפר, שהותקף ב-8-9 ביולי 1948, לפני תום ההפוגה, היה מהראשונים שנכבשו במבצע אנ-פאר, באותה עת בה נכבשו הכפרים אל-מסמיה אל-כבירה, אל-מסמיה אל-סע'ירה ואל-ג'לדיה. כיבוש הכפרים הללו נועד לבלום אפשרות של פריצה מצרית ללטרון.

על אדמות הכפרים לא הוקמו ישובים ישראליים. כפר מנחם, שהוקם ב-1937, נמצא שלושה ק"מ מדרום-מזרח לאתר הכפר, על אדמות שנרכשו מהכפר אדניבא. הכפר אל-תינה נהרס כליל. ליד אתרו אזור נרחב מכוסה עשבי בר וקוצים, ומגודר בדרומו. פרדס ניטע בפאתי האתר ממערב ומצפון. כביש מהיר עובר מדרום לאתר הכפר, ופסי רכבת כמאה מטרים ממזרח. האדמה מסביב מעובדת.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 416

מידע ממקורות נוספים:

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, רוב תושבי האזור נמלטו מזרחה, להרי חברון (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 284).
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 870 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 36).
לפי אנציקלופדיה מפה, במלחמת העולם הראשונה הקים בכפר הצבא הטורקי מחנה צבא ומינחת למטוסים (אנציקלופדיה מפה, 2000, 7: 219).

תמונות

אחר