מידע

מחוז: אלקֻדְס (ירושלים)

מספר תושבים 1948: 720

תאריך כיבוש: 21/10/1948

יחידה כובשת: הראל (פלמ״ח)

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: צור הדסה

רקע:

הכפר ניצב על גבעה מוארכת בגובה 625 מטרים, מוקף משלושה צדדים בואדי אל סֿראר [נחל שורק] העמוק, 14 ק"מ מדרום-מערב לירושלים. הכפר נזכר לראשונה בכתובים בסוף המאה ה-19. ב-1944-45 נמנו בכפר 620 תושבים, מוסלמים כולם שהתגוררו בעיקר בבתי אבן, ושטחו עמד על 8,342 דונם. רחוב ראשי חילק את הכפר, שצורתו כמלבן, לשני חלקים. היו בכפר בית-ספר יסודי ומספר חנויות קטנות במרכזו, וכמה אתרים מקודשים לזכר שיח'ים מקומיים. אדמות הכפר שימשו לחקלאות ולמרעה. מעיינות סיפקו לתושבי הכפר מים לשתייה ולהשקיית גפנים, ובאמצעות מי גשמים גידלו תושבי הכפר דגנים, ירקות ועצי פרי, כולל עצי זית.

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס התרוקן הכפר ב-21 באוקטובר 1948, כתוצאה מתקיפה צבאית ישירה. הכפר נכבש ככל הנראה בידי חטיבת הראל במהלך מבצע ההר, שנערך בפיקוד יגאל אלון, במטרה להרחיב את פרוזדור ירושלים שבשליטה ישראלית ולחברו להרי חברון. במהלך המבצע תקפו הכוחות הישראלים כוחות מצרים שישבו בהרי ירושלים וברוב הכפרים באזור, אילצו אותם לסגת וכבשו כפרים רבים מדרום-מערב לירושלים. אוכלוסיית האזור גורשה או ברחה, בעיקר לכיוון בית-לחם או הרי חברון.

הישוב צור הדסה הוקם על אדמות הכפר ב-1960, מדרום לאתר הכפר. גלי אבנים מבתי הכפר פזורים ברחבי האתר. צמחיית בר גדלה בין ההריסות, בנוסף לעצי שקד, זית וחרוב. שיחי צבר גדלים בדרום מזרח ודרום מערב האתר. בניין אבן בן קומותיים ששימש כבית ספר עדיין עומד מדרום מזרח.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 312

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 719 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 54).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך פארק בגין של קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

תמונות

אחר