מידע

מחוז: חיפא

מספר תושבים 1948: 480

תאריך כיבוש: 01/04/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: יקנעם

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: יקנעם עילית

רקע:

הכפר הקטן קירה שכן 23 ק"מ מדרום-מזרח לחיפה, על הגדה הסלעית, המערבית, של ואדי קירה [נחל קרת], והשקיף לעבר מרג' אבּן עאמר [עמק יזרעאל]. הכפר תל קאמון נמצא שני ק"מ מצפון-מזרח ובין שני הכפרים התקיימו קשרים הדוקים. נחל המֻקַטָּע [הקישון], שעבר ארבעה ק"מ ממזרח, היווה את גבולן הצפוני של אדמות קירה. קאמון הופיע ברשימת העיירות שנכבשו בידי פרעה השלישי ב-1486 לפני הספירה; קרוב לודאי היה זה האתר הכנעני של יקנעם, שנכבש בידי יהושע, והעיר הרומית קימוֹנה. הצלבנים בנו את מבצר קַימוֹנט על התל בו הוקם קאמון. לקירה היה מבנה ריבועי והיו באדמותיו מספר מעיינות. חקלאות הכפר התבססה על דגנים, ובנוסף גידלו התושבים ירקות וכן בעלי-חיים. ב-1931 התגוררו בשני הכפרים 86 מוסלמים ב-21 בתי אבן ובוץ. בדווים הקימו אוהלים במקום בחודשים בהם לא נדדו.

קק"ל ייעדה את תושבי קירה וקאמון לגירוש במארס 1948, בטענה שהם אריסים שעובדים על אדמות יהודים. בכיר במחלקת הקרקעות של הארגון, יוסף ויץ, ביקש מקצין מודיעין של ההגנה "לייעץ" לתושבי הכפר לעזוב. כשהם עשו כן, ויץ ואחרים בקק"ל החליטו להחריב את בתיהם ולהרוס את יבוליהם ובהמשך שילמו פיצויים עבור הרכוש. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס אמר שכל זה התרחש בסוף מארס, אך לא הזכיר את יעד התושבים או את גורל אדמות הכפר.

[המושבה] יקנעם הוקמה ב-1935 על אדמות שהיו שייכות בעבר לכפר, מצפון-מזרח לאתר הכפר. עד 1945 כל אדמות הכפר (14,766 דונם) היו בבעלות המתיישבים היהודים. הרחבה של המושבה, יקנעם עלית, נוסדה ב-1950. קיבוץ הזורע הוקם ב-1936 על הגבול בין אדמות קירה וקאמון ואלה של אבּו זֻריק. ניתן להבחין בעיי-חורבות מבתי-הכפר בין השיחים ועצי-האורן שניטעו באתר-הכפר. מעיין עדיין נובע לתעלה חצובה בסלע. האזור מסביב הפך לפארק ישראלי. עצי שקד, רימון ותאנה גדלים באתר, ועצי אורן מכסים את אדמות הגבעות שמקיפות אותו. שאר האדמה נטועה דגנים.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 181-182

מידע ממקורות נוספים:

על-פי מוריס, בין ה-31 בינואר 1948 ל-3 בפברואר ביצעו חוליות מהזורע ומיקנעם שתי פרובוקציות שנועדו להבריח את תושבי קירה: הם התגנבו לכפר וירו מתוכו לעבר ישובים יהודים, על מנת לגרום לתושבים לפחד מפעולת ענישה של ההגנה. תושבי קירה סירבו לעזוב. יומיים לפני עזיבת תושבי קירה וקאמון ב-13 במארס, נרצחו שני חברי קיבוץ הזורע הסמוך, כנראה בידי תושבים מעַרַאבֶּה שבשומרון, בסיוע תושבים מאבּו זֻריק ואבּו שוּשה. יום לאחר מכן אמר קצין ההגנה לתושבי קירה כי בקיבוץ יש כעס רב, וייעץ להם לנטוש. למחרת נטשו התושבים (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 84).

לפי הערכתו של סלמאן אבּוּ סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בקירה וקאמון 476 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 50)).

לפי אנציקלופדיה מפה הכפרים שכנו ליד ח'אן שהוקם בתקופה העות'מנית וחרב במאה ה-19. שרידיו נראים במקום (אנציקלופדיה מפה, 2000, 7: 6). 

תמונות

אחר