מידע
מחוז: אלרַּמְלָה
מספר תושבים 1948: 2300
תאריך כיבוש: 06/06/1948
יחידה כובשת: גבעתי & פלמ"ח
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: גזר
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: משמר אילון, כפר בן נון
רקע:
הכפר שכן 10 ק"מ מדרום-מזרח לרמלה, בצד הצפוני של כביש רמלה-ירושלים. משמעות שמו של הכפר היא "הכיפות", ומקור השם ככל הנראה בצורת הגבעות עליהן שכן. הכפר השתייך לקבוצת כפרים שכונו עִרְקִיַּאת (הגבעות הקטנות), ששכנו בין המישור ממערב להרים שממזרח. ההיסטוריון הירושלמי מֻגִ'יר אל-דין אל-חנבַּלי, איש המאה ה-16, מציין כי ב-1493 שכן הכפר בנפת רמלה. בשלהי המאה ה-19 היה הכפר מוקף בגדרות צבר ובעצי זית, ובתיו היו בנויים מלבני בוץ וקש. מאוחר יותר נבנו הבתים מבוץ ואבן, בצמוד זה לזה. ב-1921 נוסד בכפר בית-ספר יסודי בו למדו 233 תלמידים ב-1947-48. בכפר ניצב מסגד ורחבת שוק ובה מספר חנויות קטנות. בארות ומעיינות בקרבת מקום סיפקו מים לתושבים. ב-1931 חיו בכפר 1,502 תושבים ב-382 בתים. בשנת 1944-45 נמנו בכפר 1,980 תושבים מוסלמים. באותה עת השתרעו אדמות הכפר על 13,918 דונם, מהם 861 שנרכשו בידי יהודים. פרנסת התושבים התבססה על גידולים חקלאיים (דגנים, ירקות ופירות) וגידול בעלי חיים.
כתב ה'ניו יורק טיימס' דיווח כי כוחות ההגנה כבשו את הכפרים אל-קֻבּאבּ ובית דג'ן ב-15 במאי 1948, במסגרת המאמצים לפתוח מחדש לתנועה את הכביש הראשי לירושלים. עם זאת, לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות' נכבש אל-קֻבּאבּ רק בתחילת יוני 1948, בידי חטיבת יפתח, בניסיון להקשות על הכוחות הערביים במהלך אחד הקרבות על אל-לטרון. יתכן שהדיווחים הסותרים אודות מועד כיבוש הכפר מצביעים על כך שהאחיזה הישראלית בכפר בשבועיים הראשונים לכיבושו היתה רופפת. בחודש שלאחר מכן התחזקה האחיזה הישראלית בכפר; ה'ניו יורק טיימס' דיווח ב-11 ביולי כי תושבי האזור, שנמלטו ממנו כתוצאה מהתקפות באזור לוד ורמלה נאלצו לפנות לכיוון רמַאללה משום שהמעבר בכביש הראשי נחסם בידי הכוחות הישראלים באל-קֻבּאבּ. ב-13 בספטמבר 1948 ביקש ראש-הממשלה דוד בן-גוריון רשות להרוס 14 כפרים ובהם אל-קֻבּאבּ, מוועדה מיוחדת שהוקמה למטרה זו.
[קיבוץ] גזר נבנה ב-1945 על אדמות שבעבר היו שייכות לאל-קֻבּאבּ. מהגרים ציונים מצ'כוסלובקיה ייסדו את [קיבוץ] משמר איילון על הריסות הכפר ב-1949. ב-1952 נבנה על אדמות הכפר [מושב] כפר בן נון. החלק של אתר הכפר שמצפון לקיבוץ מכוסה בחורשה. בית-הספר של הכפר נותר על תילו, וכך גם מספר בתי אבן, שחלקם מאוכלסים בישראלים. בית אחר משמש כמחסן לציוד חקלאי, ובית נוסף כחנות. צמחים שונים גדלים באתר, בהם עצי אקליפטוס וחרוב ושיחי צבר. על האדמות שסביב אתר הכפר נטועים עצי זית ושקדיות.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 406-407
מידע ממקורות נוספים:
על-פי אנדי יחזקאל חיו בכפר 2,300 תושבים ב-1948. לדבריו, במאי נכבש הכפר בידי חטיבת גבעתי, וביוני בידי גדוד 1 של הפלמ"ח (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך פארק לח"י של קק"ל ובגן לאומי עמק אילון (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
תמונות
סרטונים
חוברות
אחר
פרסומים
