מידע

מחוז: אלקֻדְס (ירושלים)

מספר תושבים 1948: 100

תאריך כיבוש: 09/04/1948

יחידה כובשת: הגדוד הרביעי בפלמ"ח

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר הקטן ניצב בראש גבעה מעוגלת בגובה 780 מטרים, שמונה ק"מ ממערב לירושלים, וצפה לעבר כביש ירושלים-יפו. שם הכפר מקורו במונח הלטיני קַסְטֶלוּם, שהתייחס למבצר הרומי שנבנה במקום. המבצר שופץ או נבנה מחדש וכונה  Belveer des Croises בתקופת הצלבנים. הכפר נזכר לראשונה בכתובים בסוף המאה ה-19, וב-1931 התגוררו בו 59 תושבים ב-14 בתי אבן. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-90, רובם מוסלמים, ואדמות הכפר השתרעו על 1,446 דונם. בקצה המערבי של הכפר, שצורתו היתה צורת חצי עיגול, היה אתר מקודש לזכר שיח' מקומי. תושבי הכפר גידלו באמצעות מי גשמים דגנים, ירקות, פירות ועצי זית, והשתמשו בשירותי ירושלים הקרובה לרבים מצרכיהם.

כיבוש הכפר ארע לפני הפתיחה הרשמית של מבצע נחשון. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, היה זה הכפר הראשון שנכבש בידי ההגנה ב-1948 מתוך כוונה להשאר בו בצמיתות. הגדוד הרביעי של הפלמ"ח תקף וכבש את הכפר ב-3 באפריל, ובמהלך הימים הקרובים התחוללו קרבות בכפר ובסביבותיו. לפי מסמכי הפלמ"ח, התקיפה הראשונית לא נתקלה בהתנגדות ומגני הכפר ותושביו עזבו לפניה. אך ההיסטורון הפלסיטיני עארף אל-עארף גורס ש-50 אנשי מיליציה פלסיטינים הגנו על הכפר ונסוגו רק כשאזלה התחמושת שלהם. דיווח בעיתון הפלסטיני 'פִלַסטין' מסר שתושבי הכפר עזבו אחרי התקפה באמצע מארס, אך מספר גברים נשארו להגן עליו. לפי ה'ניו יורק טיימס', ב-7 באפריל הטילה ההגנה פצצות ממטוסים על הכוחות הפלסטינים שסביב אל-קסטל. הכפר נכבש מחדש בידי אנשי גרילה פלסטינים ב-8 באפריל בקרב בו נהרג מנהיגם, עבד אל-קאדר אל-חוסיני. לפי דיווח ההגנה, גם מספר מפקדים יהודים נהרגו. כוחות הפלמ"ח כבשו את הכפר מחדש למחר, ומצאו אותו נטוש, משום שרוב הפלסטינים שתפסו את המקום השתתפו בהלוויה של מפקדם בירושלים. עם כיבושו, החלו יחידות הפלמ"ח בהריסת בתי הכפר, בטענה שהדבר יקל על הגנת המקום וימנע ממנו לחזור לידיים ערביות. כל בנייני הכפר, כולל המסגד, נהרסו. לפי דיווח של ה'ניו יורק טיימס', המסתמך על ציטוט של אל-חוסייני, נהרס המסגד קודם לכן, ב-16 במארס.

הישוב מעוז ציון, שנבנה ב-1951 על אדמות הכפר אוחד בהמשך עם מבשרת ירושלים שהוקם ב-1956 על אדמת קַאלוּנְיָא, לישוב אחד שנקרא מבשרת ציון. מורדות הגבעה עליה שכן אל-קסטל מכוסים גלי אבנים והריסות של טרסות אבן, מכוסת בחלקן בעשב בר. שרידי המבצר הישן שוכנים בראש ההר. מקלט תת קרקעי נבנה באתר, מדרום מערב למבצר. ניתן להבחין בשוחות צבאיות מצפון וממזרח למבצר. עצי זית, חרוב ותאנה גדלים בצד הצפוני והמערבי של אתר הכפר, ושיחי צבר בצדו הדרומי. כל האתר, כולל חלקים מהמבצר, משמשים כאטרקציית תיירות ישראלית.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 310-312

מידע ממקורות נוספים:

לפי מוריס, במארס 1948 נתקלו הלוחמים הערבים הלא סדירים של עבד אל-קאדר אל-חוסייני ב"קבלת פנים צוננת ביותר" בכפר, ולא הורשו להשאר בו (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 62). עם זאת, מציין מוריס כי בחודשים הראשונים של 1948 תקפו שוב ושוב כוחות בלתי סדירים ואנשי מיליצייה משורת כפרים, כולל אל-קסטל, את התחבורה העברית לירושלים וממנה (שם, 155).
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 104 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 54).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך גן לאומי קסטל ובאתר קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

תמונות

אחר