מידע
מחוז: ע'זה
מספר תושבים 1948: 1030
תאריך כיבוש: 09/07/1948
יחידה כובשת: גבעתי
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: קרית שמואל (כיום חלק מקרית מלאכי)
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: כפר אחים, קרית מלאכי, אביגדור
רקע:
הכפר שכן בנקודה מוגבהת במישור החוף, על הכביש הראשי שחיבר את מג'דל לכביש ירושלים-יפו, 38 ק"מ מצפון-מזרח מעזה. ב-1596 מנה הכפר 385 תושבים, וב-1931 גרו בו 593 תושבים ב-147 בתים. בכפר היו מסגד ובית ספר יסודי, שנוסד ב-1936 ושימש גם את הכפר השכן תל אל-תֻרְמֻס. באמצע שנות ה-1940 למדו בביה"ס 161 תלמידים. ב-1944-45 גרו בכפר 890 תושבים, כולם מוסלמים, ואדמותיו השתרעו על 12,019 דונם, מהם נמכרו 3,135 ליהודים. חקלאות הייתה מקור הפרנסה העיקרי של התושבים, שגידלו בעיקר דגנים ופרי-הדר. בנוסף, גידלו תושבים עופות ובהמות ועבדו במחנה הצבאי הבריטי הסמוך באר טוביה. מים לשימוש ביתי נשאבו מבארות מקומיות.
קַסְטִינָה נכבשה ב-9 ליולי 1948 בידי חטיבת גבעתי, מיד לאחר תום ההפוגה הראשונה של המלחמה, בעת התקדמות החטיבה דרומה לעבר האזור שבשליטה מצרית. במשך עשרת הימים שבין שתי ההפוגות, 8-18 ליולי 1948, השתלטה החטיבה על אזור בו היו לפחות 16 כפרים, שכל תושביהם נעקרו. פקודות המבצע שהוציא מפקד החטיבה שמעון אבידן הורו לגרש את כל התושבים, אולם הם נמלטו עם תחילת המבצע לפי דו"ח צבאי ישראלי. תושבי קַסְטִינָה, כמו גם תושבי הכפר אל-מַסְמִיָה השכן, גורשו כנראה דרומה לעבר עזה.
[מושב] כפר ורבורג הוקם על-ידי עולים חדשים מגרמניה וממזרח-אירופה ב-1939, שלושה ק"מ מדרום-מערב לכפר, על אדמות שנרכשו ממנו. ב-1949, שנה לאחר הריסת הכפר, הוקמו [המושבים] ערוגות וכפר-אחים. [מושב] אביגדור (1950) ו[העיירה] קרית מלאכי (1951) הוקמו על אדמות הכפר. כל שנותר מהכפר הא עיי חורבות, במקום גדלים פרא שיחי בר ועשבים, וצמחיה עבותה של חוביזה. דרך עפר עוברת במרכז האתר, המכוסה בעצי אקליפטוס.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 130-131
מידע ממקורות נוספים:
לפי בני מוריס, ב-27 במאי יושבו עולים חדשים ב-21 כפרים ריקים, בהם קסטינה (מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 263).
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,032 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).
לפי אנציקלופדיה מפה מושב כפר אחים שכן תחילה בתחומי המחנה הצבאי הבריטי קסטינה, ונקרא קסטינה א', וכעבור שנתיים עבר למקומו הנוכחי. ראשיתה של קרית מלאכי היתה כמעברה שהוקמה על מקומו של הכפר קסטינה, ונקראה מעברת קסטינה. ב-1952 הפכה המעברה ליישוב קבע ותושביה הועברה למבני קבע. צומת מלאכי, במבוא הצפוני לקריית מלאכי, נקראת גם צומת קסטינה (אנציקלופדיה מפה, 2000, 4: 136, 7: 30, 5: 51).