קַטְרַה

מידע

מחוז: אלרַּמְלָה

מספר תושבים 1948: 1400

תאריך כיבוש: 06/05/1948

יחידה כובשת: גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: גדרה

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: חלק מקדרון

רקע:

הכפר שכן על גבעת גיר במרכז מישור החוף, כקילומטר מדרום לואדי אל-סֿראר [נחל שורק], 15 ק"מ מדרום-מערב לרמלה. המקום זוהה עם העיירה ההלניסטית קדרון, שנקראה גם סֶדרוֹן או גֶדרוּס,  והיתה עיירה גדולה בתקופה הרומית והביזנטית. קטרה המודרנית נבנתה על האתר הרומי והביזנטי, אשר הותיר רצפות פסיפס, יסודות בניינים ושברי חרס. ב-1596 נמנו בקטרה 336 תושבים. בתקופת המנדט נקרא הכפר גם קטרת אסלאם, להבדילו ממה שכונה קטרת יהוד [גדרה]. ב-1931 נמנו בכפר 882 תושבים שהתגוררו ב-175 בתים שנבנו מבוץ וקש או מבטון. ב-1944-45 חיו בו 1,210 תושבים, רובם מוסלמים. במרכז הכפר נצבו מסגד וכמה חנויות. ב-1923 נוסד בכפר בית ספר יסודי, אשר באמצע שנות ה-1940 למדו בו 123 בנים ושמונה בנות. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 7,853 דונם, מתוכם נמכרו 2,509 ליהודים. כלכלת הכפר התבססה בעיקר על חקלאות, בשל מי התהום הרבים והאדמה העשירה. התושבים גידלו מגוון יבולים, כולל דגנים, פירות וירקות, שהושקו במי גשמים ובארות.

ב-13 במארס 1948 דיווח עיתון פלסטין על ארוע ירי בקטרה לעבר ערבים שקטפו פירות בפרדס, מהם נפצעו חמישה. חודש לאחר מכן דיווח ה'ניו יורק טיימס' שיחידות של ההגנה נכנסו למצודת המשטרה של קטרה ב-17 באפריל, אחרי שזו פונתה בידי הבריטים. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס גורס שיחידות של חטיבת גבעתי כתרו את הכפר ב-6 במאיודרשו מהתושבים למסור את נשקם. לאחר מכן, עשרות חמושים ניסו לצאת מהכפר, אך נהדפו בידי ההגנה. הכפריים מסרו כמה עשרות רובים לכוחות גבעתי, אשר נעו לתוך הכפר. אחד מהם נורה למוות בעת שעסק בביזה, בידי תושב הכפר. ההגנה עצרה כמה כפריים, ולפי מוריס "בימים שלאחר מכן הטילו מורא על שאר אנשי הכפר וגרמו להם לעזוב, אם בלחץ עקיף ואם על-פי הוראה מפורשת" (לידתה של בעיית הפליטים, 1991, 176). דו"ח רשמי של ההגנה מוסר שהכפר נכבש סביב מועד זה, אך מציין, כנראה בטעות, שחטיבת אלכסנדרוני היתה הכוח הכובש.

המושבה גדרה נוסדה ב-1884 ממש מדרום לאתר הכפר, וכיום היא עיירה שרבים מבתיה שוכנים על אדמות הכפר. מושב קדרון הוקם על אדמות הכפר ב-1949. רק בית הספר ומספר בתים נטושים נותרו מהכפר. מספר עצי דקל ושיחי צבר גדלים באתר הכפר, והאדמות מסביב מעובדות בידי ישראלים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 404-405

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,404 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 36).
לפי אנציקלופדיה מפה, בשנותיה הראשונות סבלה המושבה מהתנכלויות של תושבי קטרה (אנציקלופדיה מפה, 2000, 2: 21).
 

תמונות

סרטונים

חוברות

אחר