מידע
מחוז: ביסאן (בית-שאן)
מספר תושבים 1948: 380
תאריך כיבוש: 11/05/1948
יחידה כובשת: גולני
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: חות עדן
רקע:
הכפר שכן באזור שטוח בעמק בית-שאן, על הכביש הראשי בין בית-שאן ויריחו, 4.5 ק"מ מדרום-מערב לבית-שאן. ב-1931 נמנו בכפר 286 תושבים שהתגוררו ב-72 בתים, שנבנו בצפיפות מלבני בוץ וקש, מופרדים בסמטאות צרות. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-330, מוסלמים כולם, ושטח הכפר עמד על 4,996 דונם. הכפר היה מוקף באדמה חקלאית, עליה גידלו תושבי הכפר דגנים ומטעים. מספר מעיינות נבעו באדמת הכפר והזרימו מים לואדי אל-מַדוּע [נחל מוֹדַע]. כ-300 מטרים מדרום-מזרח לכפר מצוי תל אל-סרים, ובו חורבות עיר עם חלק עלי וחלק תחתי, שיש המזהים אותה עם רחוב, מרכז של שלטון מצרי בפלסטין באלף השני לפנה"ס. שרידים של בית כנסת מהמאה השלישית לספירה נמצאו מצפון-מזרח לאתר-הכפר.
פַרְוָנָה יועד לתקיפה באמצע פברואר 1948, במהלך הקרב שהתחולל סביב הישוב היהודי טירת צבי. ב-19 בפברואר ניסו כוחות ציוניים לכתר את הכפר, פוצצו שלושה בתים ריקים, ונהדפו בידי לוחמי הכפר. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כותב שבליל ה-10-11 במאי 1948 יחידות של חטיבת גולני תקפו וכבשו את הכפר ואת הכפר השכן אל-אַשְרָפִיָּה במהלך מבצע גדעון, כמבצע מקדים לכיבוש העיר ביסאן [בית-שאן] למחרת. מוריס מדווח שתושבי הכפר נסו אל מעבר לנהר הירדן עם התקרבות הכוחות, ושאחרי כיבושו החלו חבלני ההגנה לפוצץ את בתי הכפר והרסו אותו כליל.
[מושב] רחוב נוסד ב-1951 מצפון לאתר-הכפר, על אדמותיו. חוות עדן הוקמה ממערב, גם היא על אדמות הכפר. [קיבוץ] עין-הנציב הוקם ב-1946 ממש מצפון-מזרח לכפר, על אדמות ביסאן. השרידים היחידים לכפר הם קירות הרוסים ורצפות של בתים. באתר הכפר גדלה צמחיית בר ומצויה בו חפירה ארכיאולוגית. האזור שסביבו מעובד בידי ישראלים.
מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 46-47
מידע ממקורות נוספים:
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 383 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 38).
לפי אנציקלופדיה מפה אתר הכפר נקרא כיום חורבת פַּרְוָה (אנציקלופדיה מפה, 2000, 7: 72).
תמונות
