מידע

מחוז: יאפא

מספר תושבים 1948: 1390

תאריך כיבוש: 01/05/1948

יחידה כובשת: יחידות בהגנה

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: בילינסון (היום חלק מפתח תקוה)

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: שכונת מזרחיות של פתח תקוה (יוספטל, קרית דוד אלעזר, עמישב, הדר גנים)

רקע:

הכפר שכן על אדמת מישור, כקילומטר ממזרח לפתח-תקווה שהוקמה ב-1878, ו-15 ק"מ מצפון-מזרח ליפו. הכפר נבנה על שרידי אתר ארכיאולוגי שהכיל שברי-עמודים, יסודות-בניינים ובור-מים. אל בתי-הכפר שנבנו במאה ה-19 מלבני בוץ וקש, נוספו בתקופת המנדט בתי-בטון. ב-1931 התגוררו בכפר 707 תושבים ב-165 בתים, וב-1944-45 עלה מספרם ל-1,200, מוסלמים כולם. אדמות-הכפר השתרעו באותה עת על 4,919 דונם, מהם 1,580 אשר נרכשו בידי יהודים. ב-1922 נפתח בכפר בית-ספר יסודי שבו למדו באמצע שנות ה-1940 771 תלמידים ועשר תלמידות. התושבים התפרנסו מגידול דגנים, ירקות, בננות והדרים אשר הושקו במי גשמים ובארות.

ההתקפות על פג'ה החלו כבר ב-20 במאי 1947, כשיחידת פלמ"ח הסתננה לכפר לצורך חיפוש אחר גנבים שלטענתה רצחו שניים מתושבי פתח תקווה. לפי 'ספר תולדות ההגנה' הלוחמים פתחו באש לעבר בית-קפה שבו הסתתרו הגנבים, הרגו שני תושבים ולאחר מכן פוצצו את הבניין. לפי 'ספר הפלמ"ח', לא היו נפגעים בפיצוץ. ב-17 בפברואר 1948 תקף האצ"ל את הכפר, ובעקבות כך נמלטו ממנו חלק מהתושבים. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס טוען כי הכפר הותקף שוב ושוב על-ידי כוחות ההגנה והאצ"ל בחודשי המלחמה הראשונים, ועד מאי 1948 נותרו בו רק כמה עשרות תושבים. ב-9 בחודש החליטו קציני מודיעין של ההגנה כי יש לגרשם משום שהם "מהווים גורם מפריע". התושבים האחרונים עזבו את הכפר ב-15 במאי בעקבות "הפעלת לחץ שלנו – פעולת לחישה", כדברי מקורות מודיעין צבאיים ישראלים. ביוני 1948 החלה קק"ל בהריסת בתי הכפר וב-16 בחודש רשם בן-גוריון ביומנו כי הכפר פג'ה הוחרב.

אתר-הכפר שימש בתחילת שנות ה-1950 כמעברה לעולים חדשים שכונתה עמישב. כיום המקום הינו פרבר מזרחי של פתח-תקווה. הכפר נהרס כליל, מלבד בית אחד ובריכה. עצי-אקליפטוס ושיחי-צבר צומחים במקום. על חלק מהאדמות הסמוכות ניצבים בניינים, ויתרתן מעובדות.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 239-240

מידע ממקורות נוספים:

מוריס מציין שהכפר פג'ה שימש כבסיס להתקפות על פתח-תקווה הסמוכה (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991).
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,392 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 52)).
לפי אנדי יחזקאל הוקמו על אדמות הכפר לפני 1948 עין גנים, כפר אברהם, ושכונות ביילינסון, כולן חלק מפתח-תקווה כיום. אחרי 1948 הוקמו על שטח-הכפר שכונות מזרחיות של פתח תקווה: קריית אלון - ששוכנת על אתר-הכפר עצמו - קריית דוד אלעזר, קריית חזני, קריית ספיר ועמישב. יחזקאל מציין שבראשית אפריל 1948 ביקשו תושבי הכפר לעשות שלום עם שכניהם היהודים, על אף התנגדותו של צבא ההצלה בראש העין (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
 

תמונות

אחר