מידע
מחוז: אלקֻדְס (ירושלים)
מספר תושבים 1948: 50
תאריך כיבוש: 14/07/1948
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין
רקע:
הכפר הקטן ניצב על המורדות הנמוכים של הר שיח' אחמד סולימן וצפה דרומה, לעבר ואדי אסמעיל, שמתחבר לואדי אל-סֿראר [נחל שורק]. מסילת הברזל בין ירושלים ויפו עברה באותו ואדי, וירושלים שכנה 14.5 ק"מ ממזרח. ב-1944-45 התגוררו בכפר 40 תושבים מוסלמים במספר בתי אבן, שהיו בנויים בצפיפות בחצי מעגל. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 5,522 דונם. תושבי הכפר גידלו דגנים וטיפחו בוסתנים, כולל עצי-זית אשר הקיפו את הכפר מכל הכיוונים. המורדות הסמוכים, המכוסים צמחיית בר, שימשו למרעה וכמקור לעצי-הסקה. מקאם [אתר מקודש] ומעיין לזכר שיח' אחמד סולימן שכנו בקצה הדרום-מערבי של הכפר.
ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כותב שהכפר נכבש ב-13-14 ביולי 1948, בשלב השני של מבצע דני, במהלכו השתלטו כוחות ישראלים על כביש רמאללה-לטרון ונעו לכיוון פרוזדור ירושלים תוך שהם כובשים כפרים בדרכם. לפי 'ספר תולדות ההגנה', לעומת זאת, נכבש הכפר חודשיים קודם לכן, ב-13 במאי, במהלך יישום תכנית ד'. יש להניח שמדובר בטעות, כיוון שהכפר מוזכר עם מספר כפרים אחרים, ששוכנים 35 ק"מ ממערב לו, ליד אִסְדוּד. בנוסף, ידיעה של ה'ניו יורק טיימס' מצטטת מקור מצרי שמוסר שכוחות מצרים נכנסו לעקוּר ממש לפני ההפוגה הראשונה, ב-10 ביוני. המקור לא מוסר אם כוחות ישראלים שהו בכפר באותה עת.
על אדמות-הכפר לא הוקמו ישובים ישראלים. חורשה עבותה של אורנים וברושים ניטעה על אתר-הכפר בידי קק"ל לזכר מספר אנשים מארה"ב, ובתוכה ניתן להבחין בגלי אבנים, הריסות של קירות עם פתחים מקושתים וטרסות. שיחי צבר ועצי תאנה, שקד וזית גדלים באתר, לצד עשבים וקוצים.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 267
מידע ממקורות נוספים:
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 46 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 52).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום ביער סטף של קק"ל ושמורת נחל שורק צפוני (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').