מידע

מחוז: אלח'ליל (חברון)

מספר תושבים 1948: 4330

תאריך כיבוש: 24/10/1948

יחידה כובשת: גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: עגור, לי-און, גבעת ישעיהו, צפרירים

רקע:

עַגּ'וּר

הכפר היה פרוש באזור של גבעות במורדות המערביים של הרי-חברון, 24 ק"מ מצפון-מערב לעיר. הארכיטקטורה העתיקה של הכפר מצביעה על היווסדו במאה העשירית לספירה. עג'ור שכן באזור עשיר באתרים ארכיאולוגיים, והיו לפחות 22 כאלה על אדמותיו. בסוף המאה ה-16 חיו בכפר 193 נפש בבתים צפופים. היו בכפר שני מסגדים, אחד מהם עתיק, וארבעה אתרי-דת אחרים. ארבעה אתרי-דת נוספים היו בסביבתו הקרובה. ילדים מכפרי האזור באו ללמוד בבתי-הספר של עג'ור: בית-ספר פרטי שהוקם בתקופה העותמנית ופעל בבניין עתיק ובית-ספר נוסף שנפתח ב-1934. בימי שישי נערך בשטח גדול ממזרח לכפר שוק שמשך קונים וסוחרים מעיירות וכפרים אחרים. כלכלת עג'ור התבססה על חקלאות בעל, בעיקר גידול חיטה וזיתים. גידול בעלי-חיים, בעיקר עזים, היווה פעילות כלכלית חשובה נוספת. הרעייה הצריכה נדידה עונתית של חלק מהתושבים שהרחיקו את העדרים מהשדות הנטועים בעונת הגשם וחיו בח'רבות במרחק מה מהכפר. הדבר השתקף בנתונים הבריטיים לגבי האזור: לפי המפקד שנערך ב-1931 חיו בכפר ובח'רבת אל-סֿורה 2,917 תושבי ב-566 בתים; במפקד של 1944-45 נמנו בעג'ור ובח'רבת עמוריה 3,730 תושבים, ברובם מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו אז על 58,074 דונם. חלק מהתושבים עבדו בעיסוקים אחרים, כמו נגרות, בורסקאות וסנדלרות.

בתיאום עם מבצע יואב שבוצע באוקטובר 1948 לכיבוש רצועת החוף הדרומית, פעלה חטיבת גבעתי בנפת חברון וכבשה כמה מכפריה. עג'ור היה אחד מהכפרים שנכבשו בידי הגדוד הרביעי של החטיבה ב-23 באוקטובר, לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות'. מקור זה מוסר שעם כיבוש הכפר התאחדו המבצעים בחזית הדרומית והמרכזית. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כותב שרוב תושבי עג'ור והכפרים השכנים ברחו לפני כיבוש כפריהם, אך אלה שנותרו בהם גורשו. מוריס מציין שהתקפה צבאית על עג'ור ב-23-24 ביולי 1948 היתה הסיבה העיקרית להתרוקנותו.

ארבע מושבים ישראלים הוקמו על אדמות הכפר: עגור נבנה בסמוך לאתר הכפר ב-1950, תירוש קם ב-1955 מצפון-מערב לאתר וצפרירים וגבעת ישעיהו נוסדו ב-1958. ב-1960 נבנה הישוב לי-און מדרום-מזרח לאתר. רק שלושה בתים נותרו מהכפר; שניים עומדים נטושים ואחד הפך למחסן. אחד מהבתים ההרוסים הוא מבנה בן קומותיים עם מרפסת קדמית מקושתת. שיחי-צבר ועצי אקליפטוס, שקד וחרוב גדלים באתר, ובינותיהם ניתן להבחין בקירות-אבן הרוסים ועיי-חורבות. האתר מגודר ומשמש למרעה, והאדמה שסביבו מצויה בידי עגור.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 206-207

מידע ממקורות נוספים:

על-פי PalestineRemembered.com נלחמו בצד הכפר האחווה המוסלמית המצרית, כוחות פלסטינים מקומיים וכמה מתנדבים של צבא השיחרור הערבי (http://www.palestineremembered.com/Hebron/Ajjur/index.html).
לפי הערכתו של אנדי יחזקאל חיו בכפר 4,070 תושבים ב-1948 (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm)
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך פארק בריטניה של קק"ל (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

תמונות

אחר