מידע

מחוז: אלרַּמְלָה

מספר תושבים 1948: 2880

תאריך כיבוש: 04/05/1948

יחידה כובשת: גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: כפר ביל"ו

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: גני יונה (היום גני יוחנן), חלק מבית אלעזרי

רקע:

הכפר שכן במישור החוף המרכזי, תשעה ק"מ מדרום לרמלה. עאקר זוהה עם העיירה הרומית עקרון. במאה העשירית תיאר הגיאוגרף הערבי אל-מקדיסי את עאקר ככפר גדול עם מסגד גדול, שתושביו אפו סוג מיוחד של לחם, והיו נדיבי לב. בסוף המאה ה-16 חיו בעאקר 161 תושבים, לפי רשומות המס העות'מניות. חוקר התנ"ך אדוארד רובינסון ביקר בכפר ב-1838 ותאר אותו ככפר גדול למדי, מוקף שדות ומטעים, שבתיו בנויים מלבני בוץ. ב-1931 נמנו בכפר (שכונה עקוּר ברשומות היישובים הבריטיות) 1,691 תושבים שהתגוררו ב-401 בתים צפופים מבוץ, מלט ואבן. במלחמת העולם השנייה ייסדו הבריטים שדה תעופה מדרום לכפר, ובית חולים צבאי שני ק"מ מצפון לו. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-2,480, רובם מוסלמים. היו בעאקר שני בתי ספר יסודיים, אחד לבנים, שנוסד ב-1921, ואחד לבנות. ב-1947 למדו 391 בנים ו-46 בנות בשני בתי הספר. היו בכפר גם שני מסגדים ושני מבני דת. באמצע שנות ה-1940 השתרעו אדמות הכפר על 15,825 דונם, אשר 3,222 מהם נרכשו בידי יהודים. באותה עת נקדחו מספר בארות באדמות הכפר, על מנת להגיע למי התהום הרבים שבמקום. הבארות סיפקו מי השקייה לפרדסים. הכפרים גידלו גם ענבים, תאנים ואפרסקים. הם גם שתלו חיטה, שהושקתה במי גשמים.

עאקר היה הכפר הראשון שנכבש בידי חטיבת גבעתי כשזו יישמה את חלקה בתכנית ד'. ב-4 במאי 1948 כיתר כוח של החטיבה את הכפר. הכוח, שלפי ה'ניו יורק טיימס' עלה על 400 איש, דרש מהכפר למסור את כל כלי הנשק שבידי תושביו. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מוסיף שלאחר מסירת הנשק, קציני מודיעין האמינו שבכפר נותר נשק נוסף, ושמונה כפריים נלקחו כבני ערובה, תוך הבטחה שישוחררו כאשר יתרת הנשק תועבר. מוריס כותב שהחטיבה נסוגה בתגובה להתערבות בריטית. לפי ה'טיימס', בעקבות ארוע זה ברחו כ-3,000 איש מהכפר. מספר זה כנראה כוללל פליטים מכפרים אחרים. למחרת, יחידות ההגנה חזרו לכבוש את הכפר, ורוב התושבים חיפשו מקלט בכפרים השכנים יבנא ואל-מע'ר. מוריס כותב שכשלושים כפריים שנותרו בכפר – גורשו, מעשה שעורר מחאה מצד מפ"ם.

הברון רוטשילד ייסד את המושבה עקרון ב-1883, קילומטר מדרום לכפר, על אדמה שנרכשה בידי המתיישבים. בהמשך נקרא המקום מזכרת בתיה. קרית עקרון הוקמה ב-1948 וגני יוחנן ב-1950, על אדמות הכפר. מספר בתים קטנים נותרו מהכפר, ובחלקם מתגוררות משפחות יהודיות. עצי ברוש ושקמה ושיחי צבר גדלים באתר. האדמות שמסביב מעובדות בידי ישראלים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 359-360

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 2,877 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 34).
לפי אנדי יחזקאל, גם כפר ביל"ו, שכ' חבצלת ברחובות וחלק מושב מבית אלעזרי הוקמו על אדמות הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).

תמונות

אחר

אירועים אודות האתר

סיור בכפר הפלסטיני ההרוס עאקר

סיורים לאתר

סיור בעאקר - דיווח