מידע
מחוז: ע'זה
מספר תושבים 1948: 770
תאריך כיבוש: 10/11/1948
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: עוצם
רקע:
הכפר שכן באזור שטוח עם אדמה אדמדמה במישור החוף, 27 ק"מ מצפון מזרח לעיר עזה. תחנת משטרה נבנתה בידי הבריטים ממערב לכפר, על הכביש הראשי אל-פלוג'ה – אל-מג'דל. הכפר נזכר לראשונה בסוף המאה ה-19, ככפר בגודל בינוני. ב-1931 חיו בכפר 440 תושבים ב-81 בתים, וב-1944-5 מנה הכפר 660 תושבים מוסלמים. אחרי 1947 חלק הכפר בית ספר יסודי, שנוסד בידי התושבים ב-1942 כבית ספר פרטי – עם הכפרים השכנים עבדיס ובית עפא; באמצע שנות ה-1940 למדו בבית הספר 104 תלמידים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 7,529 דונם. מים לצרכים ביתיים סופקו משתי בארות, ואילו הגידולים הושקו במי גשם. הגידול העיקרי היה דגנים, אך בשטחים קטנים ניטעו גם עצים, כולל עצי שקד, וגפנים.
ערב פינוים ב-15 במאי 1948, נתנו הרשויות הבריטיות לאוכלוסיה המקומית שליטה על תחנת המשטרה של הכפר, אשר חלשה על כבישים ראשיים. מיד לאחר מכן, כוחות מצריים נכנסו לפלסטין והגדוד הראשון צווה לקחת עמדות בעראק סווידאן. בגלל עליונותה האסטרטגית של תחנת המשטרה, הישראלים לא הצליחו בנסיונותיהם לכבוש אותה בשמונה התקפות שונות בחודשים הבאים. כשהוכרזה ההפוגה הראשונה, הכפר טרם נכבש. עם סיומה, כוחות ישראליים ניסו שוב לכבוש אותו. יחידות של חטיבת הנגב צוו לתפוס את תחנת המשטרה, בעוד שיחידות של חטיבת גבעתי נערכו לכיבוש הכפר עצמו. הכפר נתפס לזמן קצר בידי הגדוד הרביעי של חטיבת גבעתי במהלך הלילה שבין ה-8-9 ביולי, לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות', אך פונה תוך זמן קצר כי חטיבת הנגב לא הצליחה לכבוש את תחנת המשטרה, החיונית להגנה על הכפר. יומיים לאחר מכן דיווח ה'ניו יורק טיימס' כי חיל האויר הישראלי הפציץ את האתר. תחנת המשטרה נפלה לבסוף ב-9 בנובמבר במתקפה מסיבית במהלך ההפוגה עם פתיחת מבצע יואב. המתקפה כללה מתקפת ארטילריה חסרת תקדים, ולאחריה מתקפת רגלים ושיריון. אחרי שעתיים של הפגזה כבדה, פוצץ קיר תחנת המשטרה, ומגיניה המצריים נכנעו. העמדה הותקפה גם מהאוויר. למחרת הודיע כרוז ישראלי כי בעקבות כניעת המשטרה, כוחות מצריים נסוגו מהכפר עירק סוידאן ומהכפר הסמוך בית עפא.
מושב יד נתן הוקם ב-1953 ממזרח לאתר, על אדמות הכפר. מושב עוצם הוקם ב-1955 על אדמות הכפר. עיי חורבות מהבתים חבויים בתוך חורשת אקליפטוסים שמכסה את מרכז הכפר. שיחי צבר ושרידי בריכה נראים לעין, וכן שני רחובות מהכפר. תחנת המשטרה הבריטית נמצאת בשימוש ומכונה מצודת יואב. האדמות הסמוכות מעובדות בידי חקלאים ישראלים.
מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 108-109
מידע ממקורות נוספים:
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 766 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).
לפי אנדי יחזקאל, מושב עוצם וקיבוץ נגבה נבנו על אדמות הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
לפי אנציקלופדיה מפה, במלחמת העצמאות הופגז קיבוץ נגבה בידי כוחות צבא מצרים שישבו במשטרת עראק סוידאן. היום משמש הבניין כבית חטיבת גבעתי, ובו מוזיאון וחדר זכרון. בתום המלחמה סופחו לקיבוץ חלק מאדמות עראק סוידאן, וכפרים נוספים. אתר הכפר נקרא כיום עיי סידים (אנציקלופדיה מפה, 2000, 3: 162; 5: 112, 197).