מידע

מחוז: ע'זה

מספר תושבים 1948: 630

תאריך כיבוש: 09/07/1948

יחידה כובשת: חטיבת גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן במישור החוף, כשהוא גובל ממזרח בואדי עִבְּדִס [נחל דגנים], 30 ק"מ מצפון-מזרח לעיר עזה. על פי תעודות עות'מניות חיו בכפר 193 תושבים ב-1596. ב-1931 חיו בכפר 425 תושבים ב-62 בתי בוץ וקש שנבנו בצפיפות, מופרדים בסמטאות צרות. בסוף תקופת המנדט נבנו בתים חדשים לאורך הדרכים הראשיות של הכפר. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-540, כולם מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 4,493 דונם. הקהילה שאבה מים לצריכה ביתית מבאר עמוקה, אך הסתמכה בעיקר על מי גשמים לצרכי השקייה. הכפר נודע באזור באיכות הדגנים שגידל, כמו חיטה, שעורה ודורה. בתקופה מאוחרת יותר גידלו התושבים גם עצי פרי, כולל ענבים, אפרסקים ותפוזים. המצאותם של שרידים קדומים כמו בארות, מאגרים, יסודות בניינים ופריטים ארכיטקטוניים מרמזים על עברה הממושך של עִבְּדִס.

היומון הפלסטיני 'פילסטין' דיווח שכוחות ציוניים הגיעו לכפר בשלושה כלי רכב גדולים בערב ה-17 לפברואר 1948. התפתח קרב בין שעה וחצי עם המיליציה המקומית, עד שהתוקפים נסוגו לנגבה. לא היו נפגעים בקרב תושבי הכפר. נשיא מצרים לשעבר, גמאל עבד אל-נאסֿר, שפעל כקצין מצרי בחזית זו,  כתב שכבר ביום הראשון של ההפוגה, ב-11 ביוני, נעו כוחות ישראליים לכיוון הכפר עִבְּדִס, אך הוא אינו מציין שהם כבשו אותו. ב-8 ביולי 1948, עם תום ההפוגה הראשונה של המלחמה, חטיבת גבעתי נעה לחזית הדרומית על מנת לחבור לכוחות ישראליים בנגב. למרות שמטרה זו לא צלחה, הצליחה החטיבה להרחיב את שטח שליטתה לכיוון דרום, תוך כיבוש כפרים. עִבְּדִס הותקף בידי הגדוד השלישי של החטיבה בליל ה-8 ביולי, ונערך בו קרב ארוך עם יחידות של הצבא המצרי שהוצבו שם, לפי דיווח ב'תולדות מלחמת הקומיות'. הכוחות הישראליים השתלטו על הכפר לקראת הבוקר. לא ברור עם תושבי עִבְּדִס גורשו באותו זמן. כוחות מצריים ניסו לכבוש את הכפר מחדש ב-10 לחודש, אך נכשלו וספגו אבידות כבידות אחרי שתקפו את היחידות הישראליות במקום.

הישוב מרכז שפירא, שהוקם ב-1948 על הגבול שבין אדות עִבְּדִס ואדמות אל-סוואפיר אל-ע'רביה, מעבד כמה מהאדמות שליד אתר הכפר, אך אינו שוכן על אדמותיו. ניתן לזהות את הכפר באמצעות קבוצה של עצי שקמה; בתי הכפר נהרסו כליל. חלק מהאדמות הסמוכות מעובדות.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 104-105

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 626 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).
לפי אנציקלופדיה מפה, בתום המלחמה סופחו חלק מאדמות עיבדיס לקיבוץ נגבה, אשר קם ב-1939. בשדות הקיבוץ נמצאת גבעת הכפר, אשר כל בתיו נהרסו בסוף שנות ה-1950, והיום נותר ממנו רק עץ דקל אחד (אנציקלופדיה מפה, 2000, 5: 112).
 

תמונות

אחר