מידע

מחוז: אלרַּמְלָה

מספר תושבים 1948: 240

תאריך כיבוש: 06/04/1948

יחידה כובשת: יחידות ההגנה

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן בגדה המזרחית של ואדי סֿידוּן, שיוצא מואדי אל-סֿראר [נחל שורק], 9 ק"מ מדרום לרמלה. לפי רובינסון, שעבר במקום ב-1838, היה זה כפר גדול, אך בסוף המאה ה-19 הוא תואר ככפר קטן שבתיו בנויים מלבני בוץ וקש. ב-1931 נמנו בכפר 174 תושבים שהתגוררו ב-35 בתים צפופים, שנבנו מבוץ, בטון ואבן. ב-1944-45 חיו בו 210 תושבים, ברובם מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 7,487 דונם, מתוכם נמכרו 1,221 ליהודים. היו בכפר כמה חנויות קטנות ומקאם – אתר דת שהוקדש לאיש דת מקומי. באר בצד הצפוני של הכפר סיפקה מי שתייה. התושבים עבדו בעיקר בחקלאות בעל – בעיקר דגנים - ובגידול בעלי חיים. רשות העתיקות של רשויות המנדט הבריטי ציינה כי יסודות של בניינים קדומים יותר מצויים בכפר.

סֿידוּן היה ככל הנראה אחד הכפרים שנכבשו במהלך מבצע נחשון. פקודות המבצע בשלב הראשון קראו לכיבושו בצד ח'ולדה ודיר מוחיסין, במטרה לשלוט על הכניסה המערבית לפרוזדור ירושלים. פרטים בנוגע לכיבוש הכפר אינם בנמצא, אך ככל הנראה הוא נכבש זמן קצר אחרי תחילת המבצע ב-6 באפריל 1948. כפי הנראה הכפר נהרס זמן קצר אחרי כיבושו, כמו יתר הכפרים באזור. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מציין שתושבי האזור נמלטו לפני או במהלך כיבוש כפריהם, וכי צווי גירוש לא היו נחוצים.

על אדמות הכפר לא הוקמו ישובים ישראליים. שיחי צבר וגפנים גדלים באתר הכפר. רק בית אבן אחד שרד, עם גג שטוח ודלת מקושתת, והוא משמש לאחסון. האדמות מסביב משמשות לחקלאות בידי ישראלים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 413-414

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 244 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).
 

תמונות

אחר