מידע

מחוז: עַכָּא (עכּו)

תאריך כיבוש: 31/10/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: שתולה

רקע:

הכפר שכן על גבעה סלעית וצפה לעבר הכפר תרבּיח'א, 28.5 ק"מ מצפון-מזרח לעכו. בסוף המאה ה-19 גרו בכפר בבתי-אבן כ-90 תושבים, רובם מוסלמים. ב-1944-45 חיו בסֿורוח ובכפרים תרבּיח'א ואל נבּי-רוּבּין הסמוכים אלף תושבים, רובם מוסלמים. אדמות שלושת הכפרים השתרעו אז על 18,563 דונם. סֿורוח היה ישוב לוויין של תרבּיח'א, ששכן במרחק קילומטר. תושבי סֿורוח השתמשו בשירותים שסיפק תרבּיח'א ושלחו את ילדיהם לבית-הספר בכפר זה. הם התפרנסו מגידול בעלי-חיים ומחקלאות וגידלו בעיקר דגנים, זיתים, ענבים וטבק.

בשבוע השני של נובמבר 1948, עם שוך הקרבות, פשטו הכוחות הישראלים על כפרים בגבול הצפוני עם לבנון וגירשו את תושביהם. סֿורוח היה אחד הראשונים שבהם. על-פי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, לא ברור אם תושבי הכפר אולצו לחצות את הגבול ללבנון, כמו רוב תושבי הכפרים השכנים, או שהם הועלו על משאיות והוסעו לאזור אחר בתוך שטח ישראל, כמו יתר תושבי האזור. בשבועות שאחרי ה"טיהור", נהג הצבא הישראלי לפשוט על הכפרים מעת לעת על-מנת לוודא כי התושבים לא חזרו לבתיהם. מוריס לא מציין מה עלה בסופו של דבר בגורל הכפר סֿורוח ותושביו.  

ארבעה מושבים ישראלים הוקמו על אדמות סֿורוח: שומרה הוקם ב-1949 על חלק מאתר הכפר; אבן מנחם הוקם ב-1960, קרוב מאוד לאתר הכפר; זרעית ושתולה הוקמו ב-1967 ו-1969, בהתאמה. כיום אין זכר לכפר, וניתן לראות במקום רק גלי אבנים, עצים, שיחי צבר, עשבים שוטים ושיחים. רוב אתר הכפר משמש למרעה.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 31-32

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בתרבּיח'א, סֿורוח ואל נבּי-רוּבּין 1,160 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 32)).
אנדי יחזקאל מציין שהכפר נכבש ב-31 לאוקטובר 1948 ואילו תושביו גורשו ממנו ב-5 לנובמבר. יחזקאל מונה רק את שתולה כישוב שנבנה על אדמות-הכפר (לחץ\י כאן).
לפי אנציקלופדיה מפה, משרידים שנמצאו במקום עולה שהאתר היה מיושב בתקופה הרומית-ביזנטית ובתקופה הצלבנית, וכיום הוא נקרא חורבת סרח (אנציקלופדיה מפה, 2000, 5: 218).

תמונות

אחר