זוכרות - אלסֻמַיְרִיָּה

אלסֻמַיְרִיָּה

מידע

מחוז: עַכָּא (עכּו)

מספר תושבים 1948: 880

תאריך כיבוש: 14/05/1948

יחידה כובשת: חטיבת כרמלי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: לוחמי הגטאות, התרחבות של רגבה, התרחבות של שבי ציון, חלק משמרת, חלק מבוסתן הגליל

רקע:

הכפר שכן על גבעה ליד החוף, שישה ק"מ מצפון לעכו. ממערב לו עברה אמת המים העתיקה שהובילה מים מכברי לעכו. הכפר נקרא סוֹמֶלֶריה בפי הצלבנים, ויתכן שכונה קטאסיר בתקופה הכנענית. מקור שמו הערבי הוא ככל הנראה בכת השומרונים, שצוו לצאת מאזור עכו במאה ה-18 ועברו לאזור שכם. בסוף המאה ה-19 מנה הכפר בין 200 ל-400 תושבים. ב-1931 חיו בו 392 תושבים מוסלמים ב-92 בתים, רובם בנויים מאבן חול. בכפר היה מסגד ובית-ספר שנוסד בשנת 1943, בו למדו כ-60 תלמידים. חלק מהתושבים עבדו במחצבת הכפר אך רובם התפרנסו מחקלאות, בעיקר מגידול הדרים, מלפפונים, מילונים, חיטה ושומשום. ב-1944-45 גרו בכפר 760 תושבים, ואדמותיו השתרעו על 8,542 דונם, שרובם הוקדשו לגידול דגנים. בכפר היו שני אתרים ארכיאולוגיים: תל אל-סֻמַיריה הכיל אבנים מגולפות, רצפת פסיפס, קברים ועמודים; באבו עטאבּה נמצאו אתר-דת מוסלמי וחרסים.

הכפר נכבש ב-14 במאי 1948 במסגרת מבצע בן-עמי בידי חטיבת כרמלי שאיגפה אותו מצפון-מערב ומדרום. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מציין ש"ההתקפה השאירה דרך פתוחה לערבים להימלט מזרחה", ואכן תושבי הכפר ברחו ממנו עם התקרבות ההפגזות והלוחמים. ההיסטוריון הפלסטיני עארף אל-עארף מספר, עם זאת, שהכפר נכבש לאחר לוחמה עיקשת של צעירי הכפר, שנהרגו כולם לאחר שהתחמושת שלהם אזלה. 'ספר תולדות ההגנה' מציין רק שכוחות נחתו מהים וכבשו את אל-סֻמַיריה. לדברי עדי ראיה, רוב הנשים והילדים פונו לעכו ולכפרים שכנים לפני הקרב. מיליציית הכפר, שמנתה 35 גברים, הגנה על הכפר והותקפה בידי הכוחות הפולשים. לאחר קרב קשה, אלו מתושבי הכפר שלא נהרגו או נפצעו, ברחו. לוחם מהכפר שחזר אליו לאחר זמן קצר על-מנת לקבור את גופות חבריו, דיווח שרוב הכפר הרוס. גרסה זו מקבלת אימות בתמונה שצולמה על-ידי 'אסושייטד פרס' והתפרסמה ב'ניו-יורק טיימס' פחות משבועיים לאחר כיבוש הכפר, בה נראה ההרס הנרחב בכפר. הכיתוב שתחת התמונה מסר שהכפר "שימש ערבים לצליפה בנוסעים בכביש מצפון לדרום".

ביוני 1948 יזמה קק"ל את מחיקת אל-סֻמַיריה באישור בן-גוריון. ב-27 בינואר 1949 הוקם קיבוץ לוחמי-הגטאות על חורבות הכפר. [קיבוץ] שמרת הוקם על אדמות הכפר ב-1948. קיבוץ [רגבה] הוקם ב-1946 על אדמות הכפר מזרעה, קרוב לאתר הכפר אל-סֻמַיריה. כל שנותר מהכפר כיום מסתכם בחדר אחד של המסגד, חלקי בניינים, שרידי קירות וקשתות ומספר קברים. רוב שטח אתר הכפר מכוסה עצי אקליפטוס, שיחים ועשבים שוטים. בקצה הצפוני של הכפר מצויה רפת. האדמות שמסביב מעובדות על-ידי רגבה.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 30-31

מידע ממקורות נוספים:

לפי מוריס, רבים מתושבי הכפר ברחו ממנו כבר ב-13 במאי או לפני כן, בשל נפילת חיפה וצפת הערביות, ונוכח העדר סיוע מצד צבא השחרור הערבי (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 173).
לפי הערכתו של סלמן אבּו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 882 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 32)).
על-פי אנדי יחזקאל הישובים רגבה ושבי ציון שהוקמו לפני 1948 התרחבו ותופסים כיום חלק מאדמות אל-סֻמַיריה. הישוב בוסתן הגליל הוקם בחלקו על אדמות הכפר אחרי 1948 (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).