מידע
מחוז: טַבַּרִיָּה (טבריה)
מספר תושבים 1948: 440
תאריך כיבוש: 04/05/1948
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אמנון
רקע:
הכפר נבנה באזור וולקני בחוף הצפוני של הכנרת, 11 ק"מ מצפון-מזרח לטבריה, בסמוך לאתר העיר הרומית-ביזנטית כפר נחום, המכונה תל חוּם. חוקר התנ"ך האמריקאי אדוארד רובינסון הזכיר שהשבט הקטן אל-סמכיה השתמש בכמה בתים באבו שושה שמדרום-מערב לצורך אחסון. ב-1931 נמנו בכפר ובתלחום הסמוך 290 תושבים שהתגוררו ב-60 בתים. ב-1944-45 עלה מספר תושבי הכפר ל-380, מהם 330 מוסלמים ו-50 נוצרים, ושטחו עמד על 10,526 דונם. מגורי הכפר היו פזורים מדרום-מערב לואדי אל-וַדַבָּנִי [נחל כורזים]. חלקם היו אוהלים בדווים משיער עזים, ואחרים היו בתי אבן או בטון. התושבים התפרנסו מגידול חיות משק ומחקלאות, בעיקר גידול דגנים, וכן הדרים ובננות. מספר כנסיות ומנזרים שכנו בגבעות שבין אל סמכיה והכפר הסמוך אל טביע'ה.
ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מציין ששבט בדווי בשם עַרַבּ אל-סַמָכִּיָּה גורש מהאזור בידי כוחות ישראלים בעת מבצע מטאטא, שנערך ב-4 במאי 1948 כחלק ממבצע יפתח. מטרת המבצע היתה לגרש את תושבי האזור, להרוס את בתיהם ולהפוך את הגליל לשטח שנשלט בידי יהודים.
[מושב] אמנון נבנה ב-1983 על אדמות הכפר, כשני ק"מ מצפון לאתר-הכפר. חוה פרטית בשם ורד הגליל והישוב כורזים נבנו באותה שנה, אף הם על אדמות הכפר. אתר-הכפר מכוסה צמחיית בר, ערימות של אבני בזלת ועצי תמרים. חלק מהאדמה שמסביב משמש למרעה וחלק אחר נטוע בעצי פרי ואגוזים.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 538-539
מידע ממקורות נוספים:
מוריס מוסיף ששבטי הבדואים באזור, כולל בני ערב אל-סמכיה, "התנכלו במשך חודשים לתחבורה היהודית מראש פינה ואליה". מבצע מטאטא נועד בין היתר להתמודד עם בעייה זו, ואחד מיעדיו הוגדר "חסול בסיסי האויב המחבל ומטריד את התחבורה לגליל" (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 170).
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 441 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 62).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך גן לאומי כפר נחום (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').