מידע

מחוז: טַבַּרִיָּה (טבריה)

מספר תושבים 1948: 340

תאריך כיבוש: 01/04/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר בעל המבנה המלבני שכן באזור מישורי בחוף הדרום-מזרחי של הכנרת, שלושה ק"מ ממערב לגבול סוריה ועשרה ק"מ מדרום-מזרח לטבריה. נוסע שוויצרי שעבר במקום בתחילת המאה ה-19 ציין את בנייניו העתיקים של הכפר. ב-1931 נמנו בכפר 237 תושבים שהתגוררו ב-50 בתים, שרובם נבנו מלבני בוץ וקש ומאבן. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-290, רובם מוסלמים, ושטחו עמד על 12,563 דונם, מהם 1,708 נרכשו בידי יהודים. מסגד עמד במרכז הכפר, אשר נמצאו בו שרידים קדומים, כולל יסודות בניינים ואתרי קבורה רומיים. העיסוק העיקרי של תושבי הכפר היה חקלאות, והם גידלו דגנים ומטעי פרי.

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס עזבו תושבי אל-סמרא את כפרם ב-21 באפריל 1948, כתוצאה מכיבוש טבריה שלושה ימים קודם לכן. עם זאת, נראה שחלק מהתושבים נשארו בכפר, שכן מוריס מציין שעל תושבי אל-סמרא וכפרים נוספים באזור הופעלו לחצים בין 1949 ל-1956 על-מנת לעודד את עזיבתם. הכפר נכלל באזור המפורז בגבול סוריה בהסכם שביתת הנשק ישראל-סוריה שנחתם ביולי 1949, והיה אמור לזכות להגנה על-פי ההסכם, אולם באמצעות שימוש בלחצים משטרתיים וכלכליים, הצליחו רשויות ישראל לדחוק החוצה את תושבי הכפרים באזור זה עד 1956. רוב התושבים עקרו לסוריה, וחלקם יושבו מחדש בכפר שעבּ שבנפת עכו.

כבר ב-3 במאי 1948 דחקו מתיישבים יהודים מהאזור בקק"ל לייסד יישוב יהודי באל-סמרא. [קיבוץ] האון הוקם ב-1949 מצפון לאתר-הכפר, שמבתיו לא נותר כל זכר. כפר-נופש שכולל מספר בקתות ובתים קטנים הוקם על חלק מאתר הכפר. חלקים אחרים של האתר מכוסים בעצים והאדמה שמסביב מעובדת בידי ישראלים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 539-540

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 336 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 62).
לפי אנדי יחזקאל הכפר התרוקן כליל בתחילת אפריל 1951 בעקבות לחצים מצד ישראל (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בחניון האון בכנרת (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

תמונות

אחר