מידע
מחוז: אלרַּמְלָה
מספר תושבים 1948: 430
תאריך כיבוש: 17/07/1948
יחידה כובשת: גבעתי
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין
רקע:
הכפר שכן בגבעות שבשוליו המזרחיים של מישור החוף, 16 ק"מ מדרום לעיר רמלה. קו הרכבת שהחל לפעול ב-1892 בין יפו לירושלים, עצר ליד הכפר. ב-1931 נמנו בכפר 300 תושבים שהתגוררו ב-66 בתים, שנבנו מחומרי בניין שנלקחו משרידי ישבים קדומים באתר. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-370, כולם מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו על 2,795 דונם, שלא היו בבעלות התושבים אלא הוחכרו להם כאדמות ציבור בידי השלטון העות'מני, ובהמשך הבריטי. בכפר היה בית ספר, אך החל מאמצע שנות ה-1940 החלו ילדי הכפר ללמוד בבית הספר שבכפר הסמוך קזאזה.
לדברי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, האיצו פעולות צבאיות שנערכו במחצית הראשונה של יוני 1948 את עזיבת תושבי הכפר ותושבי 15 כפרים סמוכים. חטיבת גבעתי ערכה את מבצע אנ-פאר, שנועד לחבר בין מישור החוף שבשליטה ישראלית, לבין הנגב, תוך גירוש התושבים הערבים שמדרום לרמלה. סג'ד נכבש ככל הנראה בשלב הראשון של מבצע זה, בין ה-9 ל-10 ביולי 1948, ותושביו ברחו לאיזור חברון.
על אדמות הכפר לא הוקמו ישובים ישראליים, ואתר הכפר מהווה שטח צבאי, שאין אליו גישה לציבור.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 409-410
מידע ממקורות נוספים:
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 429 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 36)).