זוכרות - סִמְסִם

סִמְסִם

מידע

מחוז: ע'זה

מספר תושבים 1948: 1500

תאריך כיבוש: 13/05/1948

יחידה כובשת: חטיבת הנגב

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: גברעם

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן באזור שטוח כשהא מוקף גבעות, 15 ק"מ מצפון-מזרח לעזה. ואדי סמסם [נחל בְּרוֹר] עבר לאורך קצהו הדרומי. הכפר נודע כסֶמסֶם בפי הצלבנים, וכלל אתר ארכיאולווגי בשם תל אל-ראס. ב-1596 מנה הכפר 110 תושבים, ובשנת 1931 חיו בו 855 תושבים, שגרו ב-195 בתים שנבנו מלבני בוץ וקש. סִמְסִם היה כפר הולדתו של שיח' סולימאן עבד אל-קאדר, אחד ממנהיגי המרד נגד הבריטים ב-1936. צורת הכפר היתה עגולה, עם רחובות ישרים שיצאו ממרכזו. במרכז הכפר היה מסגד ובית ספר שנוסד ב-1934 ובאמצע שנות ה-1940 למדו בו 150 תלמידים. החל מ-1947 שימש בית הספר גם את ילדי הכפר נַגְ'ד. ב-1944-45 מנה הכפר 1,360 תושבים, רובם מוסלמים. אדמותיו השתרעו אז על 16,797 דונם, מהם נמכרו 3,386 ליהודים. עיקר פרנסת הכפר באה מחקלאות, שכללה דגנים, ירקות ופירות, כולל הדרים. רוב עצי הפרי היו מרוכזים מדרום-מערב לכפר, לשם הגיעו מי השטפונות מהואדיות הסמוכים. יתר מקורות ההשקיה היו מי-גשמים ושאיבה מבארות עמוקות בעומק 35-40 מטרים.

באחת מפשיטותיה צפונה, ממש לפני ה-15 במאי 1948, כבשה חטיבת הנגב של הפלמ"ח את סמסם וגירשה את תושביו. הדבר ארע בעקבות כיבוש בריר, לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס. הניו יורק טיימס, לעומת זאת, מזכיר שסמסם נכבש חודשיים לאחר מכן, במהלך עשרת הימים שבין שתי הפוגות המלחמה, מעט לפני ה-11 ביולי 1948. נראה שדיווח זה שגוי.

[קיבוץ] גברעם הוקם ב-1942 על אדמות שהיו בעבר של הכפר. [קיבוץ] אור-הנר הוקם ב-1957, פחות מקילומטר אחד מדרום לאתר הכפר סמסם, על אדמות הכפר נַגְ'ד. הכפר סמסם נמחה, וניתן לזיהוי רק באמצעות עצי ברוש ושקמה שעדיין מצויים באתרו. ניתן להבחין בערימת אבנים, אולי עיי חורבות מבניין של הכפר. האדמות בסביבה מעובדות בידי חקלאים ישראלים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 136

מידע ממקורות נוספים:

על-פי PalestineRemembered.com נערך בסמסם טבח בידי כוחות יהודיים (http://www.palestineremembered.com/Gaza/Simsim/index.html)
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,496 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).
לפי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתחומי שמורת גברעם (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
לפי אנציקלופדיה מפה תושבי הכפר גורשו במאי 1948 ואדמותיו נמסרו לקיבוץ גברעם (אנציקלופדיה מפה, 2000, 5: 191).