מידע

מחוז: ביסאן (בית-שאן)

מספר תושבים 1948: 940

תאריך כיבוש: 12/05/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן 17 ק"מ מצפון לבית-שאן באזור מישורי שהשתפל קלות דרום-מערבה. אתר הכפר גבל בואדי אל-רוּדוּח מצפון-מערב ובואדי אל-בַּיַדִיר [נחל רכש] מדרום-מזרח. הצלבנים כינו את המקום לוֹסֶרִין. ב-1596 חיו בכפר 22 תושבים ובתחילת המאה ה-19 העריך הנוסע הבריטי בקינגהם, שסייר באזור, שהכפר מונה 30-40 בתים וחצי תריסר אוהלים. ב-1931 נמנו בכפר 630 תושבים שהתגוררו ב-161 בתים. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-810, מהם 620 מוסלמים ו-190 נוצרים. שטח הכפר עמד אז על 28,445 דונם, מהם נרכשו 477 בידי יהודים. היה בכפר בית-ספר יסודי לבנים, ותושביו עסקו בחקלאות, עם דגנים וזיתים כגידולים העיקריים. על אחד הבתים נמצא כיתוב יווני; שרידים אחרים מהתקופה הביזנטית בכפר כוללים רצפת פסיפס.

יחידות של חטיבת גולני כבשו את הכפר ב-12 במאי 1948, בעקבות כיבוש ביסאן [בית שאן] באותו יום. במתקפה נכבשו גם הכפרים סירין, עַוְלָם, חַדַתָ'א ומַעְדָ'ר. לפי 'ספר תולדות ההגנה', ברחו תושבי הכפרים מפחד היהודים. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כותב שתושבי ארבעת הכפרים צווּ לעזוב חודש קודם לכן, ב-6 באפריל, בידי הועד הערבי העליון, אשר חשש שהכפרים ישתפו פעולה עם היישוב היהודי.

על אדמות הכפר לא נבנו ישובים ישראליים. כל שנותר מהכפר הוא בית הקברות ובית אחד, שמשמש כאסם. אתר הכפר משמש כמכלאת בקר, ובמרכזו מעיין מכוסה במבנה אבן, שמסביבו גלי אבנים מוקפים בשיחי צבר. חלק מהאדמה מסביב לכפר נטועה כותנה.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 60-61

 

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 940 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 38).

 

תמונות

אחר