זוכרות - מַעלוּל

מַעלוּל

מידע

מחוז: אלנָּאסִ'רָה (נצרת)

מספר תושבים 1948: 800

תאריך כיבוש: 15/07/1948

יחידה כובשת: כרמלי & חטיבה 7 & גולני

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: נהלל

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן שישה ק"מ ממערב לנצרת, בקצה הצפוני של ואדי אל-מֻגַ'ידַל וצפה לעבר הכפר אל-מֻגַ'ידַל [כיום בתוך מגדל העמק], שני קילומטר מדרום. באזור היו שני מעיינות, מצפון-מזרח [עין מהלול] ומצפון-מערב לכפר [עין תמרת]. יתכן שהכפר נוסד על אתר הכפר מהַלוֹל מהתקופה הרומית, שכונה על-ידי הצלבנים מַאוּלָה. ב-1596 חיו במעלול 77 תושבים, ובסוף המאה ה-19 גרו בו כ-280 תושבים. מוזוליאום רומי מפואר, שנקרא קָסְר אל-דֵיר, עמד אז ממש מחוץ לכפר. ב-1931 התגוררו בכפר 390 תושבים ב-90 בתים צפופים מאבן ובוץ, או מבטון. ב-1944-45 חיו בו 490 מוסלמים ו-200 נוצרים. ואדמות-הכפר השתרעו באותה עת על 4,698 דונם, מהם 2,719 אשר נרכשו בידי יהודים. בכפר היה מסגד אחד ושתי כנסיות, יוונית אורתודוקסית ויוונית קתולית. התושבים שאבו מים לשימוש ביתי ממעיינות ובארות. הם עבדו בעיקר בחקלאות, וגידלו בעיקר דגנים וזיתים, מהם הפיקו שמן בבית-בד ידני. כמו כן, גידלו התושבים בעלי-חיים.

בתחילת המאה ה-20 היו תושבי מעלול אריסים של משפחת סֻרְסֻק מביירות, שרכשה את אדמות הכפר. ב-1921 מכרה המשפחה 2,000 דונם לחברת הכשרת-הישוב הציונית. 2,000 הדונם שנותרו לא הספיקו לקיום תושבי הכפר, ולכן בבקשת ממשלת-המנדט הסכימה החברה להחכיר 3,000 דונם נוספים לתושבי הכפר עד 1931. במהלך תקופה זו הועברה האדמה לקק"ל, שתבעה את התושבים ב-1931 בדרישה לשלם שכירות. בעקבות מאבק משפטי מתמשך הציעה הממשלה פשרה ב-1937, לפיה קק"ל תעביר לממשלה חלקת אדמה שתוחכר לכפריים ותספיק למחייתם, ובתמורה תקבל חלקה בגודל זהה על אדמות-מדינה מדרום לבּיסאן [בית שאן]. יישום התכנית החל רק ב-1946, כשקק"ל הסכימה לוותר על 3,700 דונם ליד מעלול, בעבור 5,433 דונם ליד ביסאן. אתרע המזל, והבעלות על רוב האדמה בבייסאן היתה נתונה כבר במחלוקת בין מתיישבים ציונים לתושבי אֻם עג'רה הסמוך. קק"ל אפשרה ככל הנראה לתושבי מעלול להשתמש באדמה שהוצעה להם, אך בשל חוסר יכולתה לממש את בעלותה על האדמה החלופית, יתכן שהיא הוסיפה לדרוש זכויות על אדמת מעלול.

מעלול היה אחד הכפרים בגליל התחתון שנכבשו במהלך השלב השני של מבצע דקל בידי יחידה של חטיבת גולני. הכפר נכבש יום או יומיים לפני כיבוש נצרת ב-15 ביולי 1948. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, הכפר התרוקן כליל מתושביו ובתיו נהרסו.

מוריס כותב שמושב תימורים, הוקם על אדמות מעלול ביוני 1948. מאוחר יותר, הועבר הישוב למקום אחר, מצפון לקריית-גת. חווה ללימודי חקלאות, תמרת, פעלה ליד הכפר במהלך שנות ה-1950 במקום בו שכן תימורים, אך מאוחר יותר ננטשה גם היא. הסוכנות היהודית הקימה ב-1983 את הישוב תמרת 1.5 ק"מ ממערב לאתר-הכפר, בחלקו על אדמות-הכפר, עליהן הוקם גם בסיס צבאי. אתר-הכפר מכוסה כעת בחורשת-אורנים שנטעה קק"ל. המסגד ושתי הכנסיות עדיין עומדים, ומשמשים מעת לעת כמחסה לבקר בידי תושבי קיבוץ כפר החורש הסמוך. שיחי-צבר, עצי זית ועצי תאנה גדלים באתר, עליו פזורים גלי-אבנים. ניתן להבחין בכמה קברים בבית-קברות מוסלמי מול המסגד. אתר-הכפר מכיל גם שרידי-בתים.

מידע ממקורות נוספים:

ההיסטוריון הישראלי בני מוריס טוען שהכפר נכבש בידי יחידות של חטיבה שבע יחד עם גדודים מחטיבות גולני וכרמלי (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 268).

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 800 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 56)).

לפי אנדי יחזקאל נהלל הוקם על אדמות הכפר לפני 1948 (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך יער כפר החורש של קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').