מידע

מחוז: ע'זה

מספר תושבים 1948: 2920

תאריך כיבוש: 09/07/1948

יחידה כובשת: גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: בני ראם, שערי אברהם, תלמי יחיאל, אחווה, ברורים, חצב

רקע:

הכפר שכן בדרום מישור החוף, וגבל בואדי מצפון, 41 ק"מ מצפון מזרח לעיר עזה. הכפר ישב בצומת הדרכים הראשיות ליפו, ירושלים, רמלה ואל-מג'דל, ונזכר בכתביו של הסורי הסופי מוסטפא אל-סידיקי, אשר תר באזור באמצע המאה ה-18. התוספת אל-כבירה ("הגדול") נוספה לשם הכפר מאוחר יותר, כדי להבחין בינו לבין הכפר התאום אל-מסמיה אל-סע'ירה ("הקטן") שקם במאה ה-19.

ב-1931 חיו בכפר 1,756 תושבים ב-354 בתים, וב-1944-5 מנה הכפר 2,520 תושבים מוסלמים. למסמיה אל-כבירה היתה מועצת כפר, תחנת דלק, מרפאה ושוק שבועי שמשך תושבים מכפרי הסביבה. כן היו בכפר שני מסגדים ושני בתי ספר, אחד לבנים והשני לבנות, שנבנו ב-1922 ו-1944, בהתאמה; באמצע שנות ה-1940 למדו בהם 307 תלמידים ו-39 תלמידות. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 20,687 דונם, מהם נמכרו 229 ליהודים. חקלאות היתה בבסיס כלכלת הכפר, עם דגנים והדרים כגידולים העיקריים. בנוסף, גידלו תושבים בהמות ועופות, וכמה מהם עבדו במחנה הצבאי הבריטי הסמוך.

הכפר נכבש במבצע אנ-פאר, מתקפה שבוצעה במהלך עשרת הימים שבין שתי הפוגות המלחמה בחזית הדרום, על מנת להרחיב את האזור שבשליטת חטיבת גבעתי לכיוון דרום ומזרח. למרות שהמבצע נכשל בחיבור רצועת החוף שבשליטת ישראל לישובים היהודים בנגב, הצליח המבצע "לטהר" מעל 20,000 תושבים מ-16 כפרים, באזור שמדרום לרמלה. מקורות של גבעתי מסרו כי תושבי האזור ברחו לפני התקרבות הכוחות לכפריהם, וכך סבור גם ההיסטוריון הישראלי בני מוריס. לפי ה'ניו יורק טיימס' נכבש הכפר ב-11 ביולי 1948, תוך חסימת ניסיון מצרי לפרוץ ללטרון מכיוון אל-מג'דל. אולם, לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות' זהו אחד הכפרים אשר נתפסו במהלך מספר "מבצעי טיהור" שנועדו למחוק את האיום והסכנה שהציבו נוכחות אוכלוסיה ערבית בריכוזים בעורף החזית.

על אדמות הכפר הוקמו ארבעה מושבים: בני ראם וחצב ב-1949, ינון ב-1952 ואחווה ב-1976. שתי חוות במימון ממשלתי, משמיע שלום וחוות ברורים נבנו על אדמות הכפר בשנות ה-1950. מהכפר המקורי נותרו עומדים שני בתי הספר וכמה מבתי הכפר, כולם מבטון. בית הספר לבנות נטוש ובית הספר לבנים הוסב למתקן צבאי ישראלי. כמה מהבתים מאוכלסים, אחרים הפכו למחסנים, ובית אחד משמש כחנות למשקאות קלים. עץ תמר גדל בחצר אחד הבתים. תחנת דלק ישראלית מצויה במקום בו שכנה תחנת הדלק של הכפר. האדמות מסביב מעובדות בידי חקלאים ישראלים.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 124-126

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 2,923 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).

לפי אנדי יחזקאל, גם שערי אברהם ותלמי יחיאל נבנו על אדמות הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).

לפי אנציקלופדיה מפה, מעט דרום לצומת מסמיה מצוי אזור התעשייה משמיע שלום, ששמו הולך בעקבות צליל שמו של הכפר הערבי מסמיה (אנציקלופדיה מפה, 2000, 7: 42). 

תמונות

אחר