זוכרות - מַנְשִיָת סַמָח'

מַנְשִיָת סַמָח'

מידע

מחוז: טַבַּרִיָּה (טבריה)

תאריך כיבוש: 01/05/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר ניצב במישור ליד נהר הירדן, כשני ק"מ מהנקודה בה יוצא הנהר מהכנרת, 11 ק"מ מדרום לטבריה. חצי ק"מ מצפון לו שכנה ח'רבת אֻם ג'וני, ורוב המקורות מתייחסים לשני המקומות כאל אחד. ב-1881 חיו בח'רבּת אֻם ג'וני בין 250 ל-330 תושבים. באותו עשור נרכשו אדמות שני הישובים בידי בַּהָאא אללה, מנהיג הכת הדתית ממנה התפתחה דת הבהאים. אנשי אל-מנשיה הוסיפו לעבד את אדמתם כאריסים לפחות עד העשור הראשון של המאה ה-20, כשהבהאים מכרו את האדמה לקק"ל. ב-1922 עדיין היו 79 תושבים ערבים בח'רבת אם ג'וני. נתונים על מספר התושבים ושטח-האדמה של אל-מנשיה בשנים הבאות אינם בנמצא.

הכפר התרוקן ככל הנראה באותו זמן בו התרוקן אל-עֻבַּיְדִיַה, כפר ששכן שני ק"מ מדרום-מערב. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כותב שתושבי כפר זה עזבו לאזור נצרת ב-3 במארס 1948, "מחמת תחושת הבידוד והפגיעות להתקפות מצד היהודים" [בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 85-86]. מספר פשיטות של ההגנה על כפרים באזור ארעו במהלך מארס, כולל תקיפה בתחילת החודש נגד אל-מנארה, ששכן רק כמה ק"מ משם.

[קיבוץ] בית-זרע הוקם ב-1926 קילומטר מדרום-מזרח לכפר, על אדמות שנרכשו ב-1911 בידי קק"ל. אתר-הכפר מכוסה כיום בעשבים וגדלים בו מספר עצי דקל ואקליפטוס. לבתי-הכפר לא נותר זכר, והאדמות הסמוכות מעובדות בידי ישראלים.