מידע

מחוז: טַבַּרִיָּה (טבריה)

תאריך כיבוש: 01/10/1948

יחידה כובשת: כרמלי & עודד & חטיבה 7 & גולני

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: לא ידוע

רקע:

הכפר נבנה למרגלות הר חַזוּר [חזוֹן], שהתנשא מצפונו, והשקיף לעבר אחד מערוצי ואדי אל-רַבַּדֿיַה [נחל צלמון] שזרם לכנרת; טבריה שכנה  16 ק"מ מדרום-מזרח. בראשיתו היה הכפר הסתעפות של הכפר אל-מע'אר שממערב לו. בסוף המאה ה-19 חיו בכפר 150-200 תושבים בבתי-אבן. נתונים על מספר תושבי-הכפר ושטח אדמותיו בשנים מאוחרות יותר, אינם בנמצא. המורד התלול של אדמות-הכפר אלצו את תושביו לבנות טרסות במורדות על מנת לשמר את האדמה. גם בתי-הכפר נבנו במדורג, בעיקר מאבן, בוץ ועץ. אוכלוסיית הכפרים אל-מע'אר ואל-מַנְסֿוּרַה כללה דרוזים, נוצרים ומוסלמים. התושבים עבדו בחקלאות וגידלו בעיקר דגנים וזיתים.

התאריך והנסיבות המדויקים של כיבוש-הכפר אינם בנמצא, אך ההיסטוריון הפלסטיני עארף אל-עארף מציין שכיבוש-הכפר גרם לירידת המורל בקרב תושבי-צפת. מכך עולה שהכפר נכבש זמן מה לפני ה-10 במאי 1948, מועד כיבוש העיר. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מצטט רשימה של המשרד לענייני מיעוטים לפיה אל-מע'אר הסמוך נכנע ב-29-31 באוקטובר 1948 במהלך מבצע חירם. המבצע נערך בידי יחידות מהחטיבות כרמלי, גולני, עודד וחטיבה שבע, ונועד להשתלט על מובלעת ההתנגדות הערבית האחרונה בגליל; תושבי אל-מַנְסֿוּרַה ברחו ודאי באותה עת.

המושבים חזון (1969), טפחות (1980) וכלנית (1981) הוקמו על אדמות-הכפר ממערב, מדרום ומדרום-מזרח לאתר הכפר, בהתאמה. [קיבוץ] רביד (1981) הוקם על אדמות-הכפר מדרום-מזרח לאתר, שמכוסה כיום עיי-חורבות ועשבי בר גבוהים, עצי-זית ושיחי-צבר. ניתן להבחין בכמה שברי קירות במקום.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 533

מידע ממקורות נוספים:

לפי אנציקלופדיה מפה עברו תושבי הכפר מאז סוף שנות ה-1940 בהדרגה ליישוב הערבי הסמוך אל-מע'אר (כיום מועצה מקומית), "שמיקומה נוח יותר", והשתקעו בשכונה המזרחית שלה (אנציקלופדיה מפה, 2000, 5: 65).
 

תמונות

אחר