מִעאר

מידע

מחוז: עַכָּא (עכּו)

מספר תושבים 1948: 890

תאריך כיבוש: 18/07/1948

יחידה כובשת: חטיבה 7

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: שגב, משגב, מנוף

רקע:

הכפר שכן על גבעה סלעית, 17.5 ק"מ ממזרח לעכו. הישוב היה מוכר לצלבנים בשם מיארי, ועל-פי עדויות ארכיאולוגיות התקיימה בו התיישבות עוד בתקופת הכנענים. בשנת 1596 חיו במיעאר 55 תושבים, ומספרם עלה ל-1,500 בשנת 1859. בית-ספר יסודי הוקם בכפר בשנת 1888 ונסגר בשלהי התקופה העות'מנית. בשנת 1931 התגוררו בכפר 543 תושבים שגרו ב-109 בתי אבן. בשנים 1944-45 גרו בכפר 770 תושבים, כולם מוסלמים, שהתפרנסו בעיקר מגידול דגנים. סך אדמות הכפר באותן שנים עמד על 10,788 דונם. ממצאים ארכיאולוגיים בסביבות הכפר כוללים גילופי אבן, שרידי בתים, שברי עמודים, בתי בד ובורות מים. בשלב השני של מבצע דקל כיתרו יחידות צבאיות את הכפר. יחידות של חטיבה שבע נכנסו לכפר בין ה-15 ל-18 ביולי 1948. מתיאוריו של ההיסטוריון הישראלי בני מוריס משתמע שתושבי הכפר ברחו ממנו בגלל הפצצות או בשל כיבוש חלקים גדולים מהגליל התחתון על-ידי הישראלים. שלושה ישובים ישראלים הוקמו על אדמות הכפר: שגב, ממזרח לכפר (1953), [מושב] יעד, מצפון-מזרח (1975) ו[מושב] מנוף (1980). הישוב יובלים, שהוקם ב-1982 על אדמות שהיו שייכות בעבר לסכנין, מצוי כשני ק"מ ממזרח לאתר הכפר מִעאר. כיום מצויים באתר מספר קירות אבן הרוסים, קברים, עצי זית ותאנה. האתר מכוסה בעצי ברוש, והפך לאזור נופש ופיקניק.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 26

מידע ממקורות נוספים:

ב-2003 הוגשה תכנית להרחבת הישוב יעד לכיוון צפון ודרום. עמותת זוכרות, עקורי מיעאר שגרים בכפרים סמוכים וקבוצת תושבים יהודים מיעד הגישו התנגדות להרחבת הישוב דרומה לוועדה המחוזית לתכנון ובניה, משום שעל-פי התכנית הבנייה תיעשה על שרידי הכפר מיעאר, כולל בית הקברות של הכפר. בפברואר 2004 החליטה הוועדה לקבל חלקית את ההתנגדויות ולצמצם את הבנייה בחלקה הדרומי של התכנית. תושבי יעד בעצמם החליטו לוותר על בתים נוספים מהתכנית, על-מנת שזו לא תפגע כלל במרכז הכפר מיעאר (http://www.nakbainhebrew.org/index.php?id=144). לפי הערכתו של סלמאן אבּוּ סִתַּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 893 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 32)). על-פי אנדי יחזקאל הכפר נכבש ב-18 ביולי 1948. יחזקאל מונה גם את משגב כיישוב שקם על אדמות הכפר אחרי 1948 (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm). על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך יער שגב של קק"ל. חניון יעד של קק"ל, עם חורשת אורנים ושולחנות פיקניק, שוכן בסמוך לבית הקברות של הכפר (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א'). לפי אנציקלופדיה מפה עקרו חלק מפליטי מִעאר בעת המלחמה לכפר כּאבּוּל שבמערב הגליל התחתון, ופליטים נוספים מהכפר השתקעו בשפרעם (אנציקלופדיה מפה, 2000, 4: 101; 7: 192).

סרטונים

השיבה למיעאר - כתבה של הטלוויזיה החברתית

מה אומרים/ות תושבי מושב יעד הבנוי על אדמת מיעאר?

השיבה למיעאר - הסיור המלא

הכפר מיעאר היה גם חלק מפרויקט "עֻדנא" [שבְנוּ]. במהלך הפרויקט שהשתתפו בו עקורים מדור שלישי ורביעי לנכבה ועסק בשיבה המעשית של העקורים והפליטים לכפריהם.

עדותו של עַוַד אחמד אלחַסַן עיסא

עדות מכפר מִעאר ההרוס- נפת עכא (עכו)

שיבה למיעאר / קבוצת מיעאר לחזון שיבה
פאנל - שיבה עכשיו! דיווחים מהשטח

מאֶמֶת לתיקון: שיבת הפליטים הפלסטינים

כנס בינלאומי בתל אביב, 29-30 בספטמבר 2013***

חוברות

זוכרות את מיעאר 01/2013

אחר

פרסומים
דברי איתן ברונשטיין באירוע השילוט במיסכה 03/2002
אירועים אודות האתר
סיור בכפר הפלסטיני ההרוס מיעאר
סיורים לאתר
השיבה למיעאר - כתבה של הטלוויזיה החברתית
השיבה למיעאר - הסיור המלא
סיור במיעאר
סיור במיעאר - דיווח
פעילויות אודות האתר
שימוע בנושא תוכנית הבנייה במושב יעד (הכפר מיעאר)