זוכרות - אללַטְרוּן

אללַטְרוּן

מידע

מחוז: אלרַּמְלָה

מספר תושבים 1948: 220

תאריך כיבוש: 06/06/1967

יחידה כובשת: גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר הקטן שכן על גבעה, 14 ק"מ מדרום-מזרח לרמלה. מיקומו, בסמוך לצומת דרכים בה הצטלבה דרך רמלה-ירושלים עם דרכים שהובילו לעזה ולרמאללה, העניק לכפר חשיבות אסטרטגית. יתכן כי מקור שמו בביטוי Le Toron Des Chevaliers ("מגדל האבירים" בצרפתית עתיקה), שהיה שמו של המבצר שנבנה במקום בידי הצלבנים במאה ה-12. סֿלאח אל-דין כבש את המבצר בשנת 1187. בין השנים 1852-1862 התיישבו באל-לטרון תושבי כפרים סמוכים, ובשלהי המאה ה-19 היה המקום לכפר קטן, שבתיו, הבנויים מלבני בוץ, ניצבים בין חומות המבצר הצלבני. ב-1890, בשיפולי גבעה ליד הכפר, בנו נזירים צרפתים מנזר שתקנים עם בית-ספר חקלאי שנודע בכרמיו. ב-1931 נמנו בכפר 120 תושבים שהתגוררו ב-16 בתים. בסביבות 1940 נבנה כפר חדש, כחצי קילומטר מדרום למנזר, והוא נודע בשם אל-לטרון אל-ג'דידה (לטרון החדש). הכפר הותיק, שניצב כ-100 מטרים ממזרח למנזר, כונה אל-לטרון אל-קדימה (לטרון הישן). הנזירים רכשו את אדמות אל-לטרון אל-קדימה ובתיו, ובתמורה בנו 20 בתים חדשים לתושבי הכפר. ב-1944-45 השתרעו אדמות הכפר על 8,376 דונם, שמתוכם נרכשו 134 בידי יהודים. באותה עת חיו באל-לטרון 190 תושבים, ברובם הגדול נוצרים. הם התפרנסו בעיקר מגידול דגנים ושעועית, וכן גידלו הדרים ובננות. בסיוע המנזר, שאבו התושבים מים לשתייה בצינורות מבאר שכונתה בּיר אל-חִלו ("הבאר המתוקה").

הכפר הקטן, שחלש על דרך יפו-ירושלים, היווה זירה למספר קרבות קשים ב-1948. חמש מתקפות ישראליות שנערכו בין אמצע מאי לאמצע יולי לכיבוש מובלעת לטרון מידי הלגיון הערבי הסתיימו בנסיגת הכוחות הישראלים, לעתים תוך אבידות קשות. התקפות אלה נערכו במסגרת מבצע מכבי (חטיבת גבעתי), שלב א' ושלב ב' של מבצע בן נון (חטיבה 7 וגדוד 2 של חטיבת אלכסנדרוני), מבצע יורם (חטיבות הראל ויפתח) ומבצע דני. כלי תקשורת זרים דיווחו על הפגזות חוזרות של המנזר מצד ישראל, למרות שכתבים לא מצאו עדויות להפרת קדושת המנזר מצד הכוחות הערבים. ב-18 ביולי 1948 תקפה חטיבת יפתח את מובלעת לטרון באמצעות משוריינים וטנקים, והביאה לנסיגת כוחות הלגיון הערבי מהמקום. בהסכמי שביתת הנשק מ-1949 ניתנה לישראל הזכות להשתמש בדרך המחברת את אל-לטרון לירושלים. אל-לטרון אל-קדימה הפך לחלק מן הגדה המערבית, ושימש לאחר תום המלחמה כבסיס לצבא הירדני. אל-לטרון אל-ג'דידה נשאר בשטח ההפקר, ותושביו עברו להתגורר בכפר הסמוך עִמְוָאס שבגדה המערבית. בתיהם הישנים נותרו ריקים עד כיבוש הכפר בידי הצבא הישראלי ב-1967.

כל בתי א-לטרון אל-ג'דידה נהרסו. עשבים צפופים ושיחים קוצניים צומחים בין עיי החורבות של בתי הכפר. מספר עצי שקד, חרוב ושיחי צבר צומחים באתר.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 392-393

מידע ממקורות נוספים:

ב-PalestineRemembered.com נזכר כי תושבי אל-לטרון, שמצאו מקלט בעִמְוָאס, נעקרו בשנית עם כיבוש המקום ב-1967 (http://www.palestineremembered.com/al-Ramla/al-Latrun/index.html).
על-פי אנדי יחזקאל חיו באל-לטרון 220 תושבים ב-1948. לדבריו, נכבש הכפר ב-16 במאי בידי גדוד 52 של חטיבת גבעתי, ובידי חטיבה 4 ב-6 ביוני 1967 (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).