מידע

מחוז: ע'זה

מספר תושבים 1948: 1590

תאריך כיבוש: 18/07/1948

יחידה כובשת: גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: חלק מרווחה, קוממיות, שחר, נהורה

רקע:

הכפר שכן באזור החוף, 29 ק"מ מצפון-מזרח לעיר עזה. ואדי אל-מוּפריד [נחל לכיש], אשר ירד מאל-פלוג'ה מזרחה, עבר בקצהו הדרומי והמערבי. במאה ה-12 בנו צלבנים טירה בשם גַלַטִי בכפר, אשר בהמשך נכבש בידי סֿלאח א-דין. ב-1299 חנה הסולטן הממלוכי קלעוּן בכפר בדרכו ללחום במונגולים. ב-1596 חיו בכפר 253 תושבים, ואילו ב-1931 התגוררו בו 932 תושבים ב-229 בתים, שנבנו מלבני בוץ וקש. ב-1944-5 עלה מספר התושבים ל-1,370, כולם מוסלמים. הכפר נסמך על העיירה הסמוכה אל-פלוג'ה לשירותים רפואיים, מסחריים ומנהליים. בכפר כרתיא היה מסגד ובית ספר יסודי שנוסד ב-1922 ולמדו בו 128 תלמידים באמצע שנות ה-1940; באותה עת השתרעו אדמות הכפר על 13,709 דונם. מים לצרכים ביתיים סופקו משתי בארות שנחפרו בתחום הכפר, שהחזיק גם בטחנת קמח. חקלאות בעל היוותה את עיקר כלכלת הכפר, עם דגנים ופירות צבר כגידולים העיקריים. אזור קטן ניטע בעצי פרי לקראת 1948.

שני מבצעים נוהלו בידי חטיבת גבעתי הישראלית באזור הכפר, במהלך עשרת הימים שבין שתי ההפוגות של המלחמה. בשני שבהם, ניסתה החטיבה לקשר את שטח שליטתה עם זה שבידי כוחות ציוניים בנגב. למרות שמטרה זו נכשלה, הצליחה החטיבה לכבוש שטח במחוז עזה, מה שהוביל לעקירת התושבים של כמה כפרים פלסטיניים. כרתיא היה אחד מהם; לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות', הוא נכבש בליל ה17-18 ביולי 1948, ממש לפני שההפוגה השנייה נכנסה לתוקף, בידי הגדוד השלישי של חטיבת גבעתי והגדוד התשיעי של חטיבת השריון. אחרי כיבוש הכפר פתחו כוחות מצריים בקרב עז, אך הגיעו רק לפאתי הכפר. יחידות של חטיבת עודד, אשר נשלחו לחזית הדרומית והוצבו בכרתיא ניסו ללא הצלחה לכבוש את העמדות המצריות באזור במחצית השנייה של אוקטובר. עמדות אלה נודעו בשם "כיס פלוג'ה", אשר בהמשך עבר לידי ישראל כחלק מהסכם שביתת הנשק עם מצרים.

שלושה מושבים ישראליים נבנו על אדמות הכפר: קוממיות (1950), רווחה (1953), הסמוך לאתר הכפר, ונהורה (1956), ששוכן בחלקו גם על אדמות אל-פלוג'ה. עיי חורבות פזורים באתר, וניתן להבחין בבית קברות הרוס בינות עצי אקליפטוס. חקלאים ישראלים מגדלים דגנים ואלפלפא באתר הכפר ובאדמות הסמוכות.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 118-119

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,589 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46). 

תמונות

אחר