זוכרות - כַּפר סַבְּת

כַּפר סַבְּת

מידע

מחוז: טַבַּרִיָּה (טבריה)

מספר תושבים 1948: 560

תאריך כיבוש: 10/07/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: בית גן (היום חלק מיבנאל)

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן בגליל התחתון המזרחי, 10.5 ק"מ מדרום-מערב לטבריה, על מישור שמשתפל בהדרגה, וצפה צפונה לעבר ואדי [נחל אדמי]. המקום נודע בשם כפר שבתאי בתקופה הרומית, וכפר סבת שהוקם עליו נזכר לראשונה על-ידי הגיאוגרף הערבי אל-מקדיסי שנפטר בשנת 985 לספירה. בפי הצלבנים כונה המקום כָּפַרְסֶת. ב-1596 חיו בכפר 160 תושבים, ובסוף המאה ה-19 עלה מספרם לכ-300. בכפר גרו גם בני השבט הבדווי עַרַבּ אל-מַשַרִיקָה, שחיו באוהלים. חורבת אֻם אל-עלאק שכנה בסמוך והוותה המשך של הכפר. ב-1931 נמנו בכפר סבת, באֻם אל-עלאק ובערב אל-משריקה 340 תושבים, שהתגוררו ב-71 בתים צפופים שנבנו מאבן, בוץ ומלט. ב-1944-45 חיו בכפר 480 תושבים, מוסלמים כולם, ושטחו עמד על 9,850 דונם, שלמעלה ממחציתם נרכשו בידי יהודים. צורת הכפר היתה צרה וארוכה, ותושביו התפרנסו מגידול דגנים ופירות ומגידול חיות-משק.

לפי מקורות ישראלים, תושבי הכפר נמלטו ממנו ב-22 באפריל 1948 כתוצאה מכיבוש טבריה בידי ההגנה ארבעה ימים קודם לכן.

ב-1949 דרשו תושבי [מושב] אילניה פיצויים בגין תקיפות ערביות בחודשי המלחמה הראשונים וקבל 350 דונם מאדמות כפר סבת, אשר היו שייכות, כדבריהם "למחריבינו". [מושב] שדה אילן הוקם ממערב לאתר הכפר ב-1949, אך לא על אדמותיו. גלי אבנים וטרסות אבן מהווים את העדות העיקרית לקיום הכפר. שיחי צבר ומספר עצים גדלים בין עיי החרבות באתר, והאדמות מסביב נטועות בדגנים, עצי פרי ושקדיות.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 523-526

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 557 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 62).
לפי אנדי יחזקאל הכפר עצמו נכבש ב-10 ליולי 1948, ועל אדמותיו שוכן מושב יבנאל (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).