זוכרות - אלכַּפְרֵין

אלכַּפְרֵין

מידע

מחוז: חיפא

מספר תושבים 1948: 1070

תאריך כיבוש: 12/04/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: מחנה אימונים צבאי

רקע:

אל-כפרין ("שני הכפרים") שכן כשלושים ק"מ מדרום-מערב לחיפה וכששה ק"מ מצפון לואדי ערה, על ראש גבעה מוקפת ואדיות. הצלבנים כינו את הכפר בשם כַּפוֹראנה. בסוף המאה ה-19 התגוררו במקום בבתי מלט ובוץ 200 איש, כולם מוסלמים. בכפר היו מסגד ובית ספר יסודי לבנים, אשר נוסד בסביבות שנת 1888, ובסביבתו היו כעשרה מעיינות ובארות. בשנים 1944-45 גרו בכפר 920 תושבים, ושטחו הכולל עמד על 10,882 דונם. רוב השטח הוקדש לגידול דגנים. בכפר נמצאו שרידים עתיקים, כמו יסודות של בניינים, עמודים וקברים. במהלך קרבות משמר העמק בתחילת אפריל 1948 החליטו בן גוריון ומפקדת ההגנה לדחות את הצעת הצבא הערבי להפסקת אש, והורו להתקיף ולהרוס כעשרה כפרים ערבים באזור, ביניהם אל-כפרין, שהיה הגדול ביותר. הכפר נכבש ב-12 באפריל 1948 בידי הפלמ"ח. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מדווח כי הכפר נהרס באופן חלקי במהלך כיבושו, אך הריסתו הסופית נדחתה בשבוע, בשל תוכנית הפלמ"ח להשתמש בו כשטח אימונים ללוחמה בשטח בנוי. ב-19 באפריל דיווח מטה הפלמ"ח כי אימונים כאלה אכן נערכו יום קודם, ועם סיומם "פוצץ הכפר כפרין כליל" [בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 218]. כיום אין כל התיישבות על אדמות הכפר, אך בסיס אימונים צבאי מצוי על חלק מהן. אתר הכפר וסביבתו מחולקים בין הבסיס לבין אזור מרעה לבקר. מתחם ובו גלי אבנים גודר והתמלא אשפה, קוצים וסבך שיחים. עצי שקד, זית ותאנה פזורים באתר.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 169

מידע ממקורות נוספים:

מוריס מציין כי הכפר היה ריק מתושבים בעת כיבושו (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 162). לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,067 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 48)). על-פי PalestineRemembered.com הותקף הכפר ככל הנראה בידי חטיבת כרמלי, ומגני הכפר היו מיליציה פלסטינית מקומית וכמה מתנדבים מצבא השחרור הערבי (http://www.palestineremembered.com/Haifa/al-Kafrayn/index.html). על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך פארק רמת מנשה של קק"ל (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').