זוכרות - אלעבִּאסִיָה (יהודיה)

אלעבִּאסִיָה (יהודיה)

מידע

מחוז: יאפא

מספר תושבים 1948: 6550

תאריך כיבוש: 10/07/1948

יחידה כובשת: ארגון (אצ״ל) & יחידות בהגנה

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: סביון, מגשימים, גני תקוה

רקע:

הכפר שכן על שטח מישורי, 13 ק"מ ממזרח ליפו. מסילת הברזל בין יפו ללוד עברה ממש מדרום לכפר, ושדה התעופה לוד היה מצוי ארבעה ק"מ מדרום לו. בתנ"ך נקראה העיירה ששכנה במקום יהוד, בתקופה הרומית נודע המקום כ-Iudaea, ולאחר מכן נקרא אל-יהודיה. ב-1596 התגוררו בכפר אל-יהודיה 693 תושבים ובסוף המאה ה-19 חיו בו בין 800 לאלף תושבים בבתים בנויים מלבני בוץ וקש. ב-1931 התגוררו בכפר 3,258 תושבים ב-772 בתים; מלבד 20 נוצרים, שאר התושבים היו מוסלמים. ב-1932 שינו התושבים את שם כפרם לאל-עבאסיה, לזכרו של שיח' אל-עבאס הקבור במקום וכרמז לאימפריה הערבית העבאסית. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-5,650 ואדמות הכפר השתרעו על 20,540 דונם, מהם 1,135 אשר נרכשו בידי יהודים. היו בכפר שני מסגדים ושני בתי-ספר: בית-הספר לבנים נוסד ב-1919 וכלל גם שטח ללימוד חקלאי, ולמדו בו 293 תלמידים בתחילת שנות ה-1940; בית-הספר לבנות שנפתח ב-1943 עם 101 תלמידות. בכפר פעל מועדון חברתי-תרבותי, שהפעיל ספריה ותמך בקבוצת-כדורגל. כמה תושבים החזיקו במשרות ממשלתיות במועצה המקומית שנוסדה בכפר ב-1945 ועסקה בשיפור השירותים החברתיים ובסלילת כבישים. תושבי-הכפר התפרנסו בעיקר מגידול הדרים, בננות ודגנים אותם השקו ממספר בארות. כמו כן הם עסקו בקליעת מחצלות מגומא, שהובא מביצות-החולה, ובתחילת שנות ה-1940 החלו לגדל פרות. אנשים מכפרים סמוכים הגיעו בשבתות לשוק השבועי שהתקיים באל-עבאסייה, בו נערך מסחר במוצרים חקלאיים, בעלי-חיים ובדים.

'ספר תולדות ההגנה' מספר כי ב-13 בדצמבר 1947 הסתננו אנשי אצ"ל לכפר בארבעה כלי רכב, הטמינו מטעני נפץ ליד מספר בתים ועזבו. ה'ניו-יורק טיימס' דיווח ש-24 התוקפים, שהתחפשו לחיילים בריטים, ירו לכל עבר, פוצצו מספר בתים והשליכו רימוני יד אל תוך בתים. כתוצאה מכך שבעה תושבים נהרגו ושבעה נפצעו קשה, מהם נפטרו מאוחר יותר אישה וילד. העיתון הפלסטיני 'פִלַסטין' דיווח כי חיילים בריטים הגיעו למקום במהלך ההתקפה אך הותירו לתוקפים דרך מילוט. לפי מסמך בריטי רשמי שצוטט ב'פִלַסטין', ב-24 בפברואר 1948 הותקף הכפר שנית באמצעות רימון שהושלך ממכונית משטרה של ישוב יהודי, ושניים מתושביו נהרגו.

הכפר נכבש על-ידי לוחמי האצ"ל ב-3-4 במאי ותושביו כפי הנראה גורשו, כחלק מתכנית ההגנה לגרש תושבי כפרים ערבים באזור שבין תל-אביב לזכרון יעקב. לפי 'ספר תולדות ההגנה' החזיק האצ"ל בכפר חמישה שבועות, עד שנאלץ לסגת עקב התקפת-נגד ערבית. הכפר נותר בידיים ערביות במשך כחודש. במהלך מבצע דני נכבש הכפר ב-10 ביולי עם כפרים נוספים ממזרח ליפו. לפי 'ספר תולדות ההגנה' נכנע הכפר כמעט ללא התנגדות.

ב-13 בספטמבר ביקש ראש הממשלה בן-גוריון רשות מהממשלה להרוס את הכפר בטענה שאין מספיק כוח-אדם לאייש את המקום. הדבר כנראה לא בוצע, שכן עשרה ימים מאוחר יותר המליץ הממשל הצבאי לשכן עולים יהודים בכפר, בבתיו שעדיין עמדו.

היישוב יהוד הוקם באתר-הכפר ב-1948. ב-1949 הוקם [מושב] מגשימים ממזרח לאתר. גני יהודה, גני תקווה וסביון נבנו ב-1951, 1953 ו-1954 בהתאמה על אדמות-הכפר, כמו גם נמל-התעופה בן-גוריון. כיום נותרו באתר-הכפר המסגד העיקרי ואתר לזכר הנביא הוּדא. המסגד נטוש ונבעו בו סדקים. מספר בתים נוספים נותרו מהכפר, והם משמשים למגורים או לשימושים אחרים ביהוד. האדמה שסביב האתר בחלקה בנוייה ועל חלקה גדלים אורנים ועצים אחרים.