הרצאה וסיור וירטואלי, דרך זום, על ההיסטוריה, הכיבוש והגירוש של יאפא, העיר הפלסטינית הגדולה והחשובה ביותר עד 1948.

טאבו – איסור חברתי כנגד שמות, חפצים, פעולות, אנשים ושיחה בנושא מסוים, שנחשבים כלא-רצויים בחברה מסוימת. עבירה על טאבו נחשבת למעשה נתעב.
טאבו – רישום בעלות על קרקע ועל נכסי דלא ניידי.
כשלקירות הבית ודייריו יש מה לספר אבל הטאבו משתיק, נאלצים חפצים לדבר במקומם. בית הופך לבלטה, בעל בית למנעול, ופגישה לפינג'ן.

סרט שמתעד את החיים החברתיים והתרבותיים בעיר יאפא לפני הנכבה ב 1948, דרך סיפוריהם של סבה וסבתה של הבמאית והשפעת הגירוש על חייהם. בסרט גם ראיונות עם אמה ודודותיה של נג'אר.

חייל בפלמ”ח

ערב העיון הרחיב את הדיון בנושאים בהם עוסק פרויקט בתים מֵעֵבֶר למקף, בדגש על המחיקה של החיים הרשמיים, הציבוריים, התרבותיים והפרטיים שהתקיימו בערים הפלסטיניות עד 1948 ככלל ושל יאפא בפרט, דרך הצגה ודיון בפרויקטים מגוונים החושפים את ההיסטוריה האורבנית של העיר שמעבר למקף שנמחקה.

הכנס הבינלאומי השלישי לשיבת הפליטים הפלסטינים

הסרט "האדמה מדברת ערבית": אחד הסרטים החשובים ביותר שמתאר את התפתחותה של התנועה הציונית בארץ וגירוש הפלסטינים ב 1948, תוך חשיפה של מסמכים ארכיונים וציטוטים של מנהיגי התנועה הציונית.

שכונת אלע’מי - יאפא

נולד ביאפא בשנת 1926

לספר את הנכבה הפלסטינית דרך אחד הרחובות בעיר יאפא

סרטו החדש של הבמאי בני ברונר, מספר את סיפורם של 70,000 ספרים פלסטינים ש‘‘נאספו‘‘ במהלך מלחמת 1948 על־ידי ספרני הספרייה הלאומית וחיילי צה"ל מבתים של פלסטינים בירושלים, יפו, חיפה ומקומות נוספים. הסרט משלב סיפורים שונים במבנה דרמטי מרתק ובמקביל, ברמה הרגשית, מטריד מנוחה. במרכז הסרט עדויות של עדי ראייה ומבקרי תרבות שממקמים את שדידת הספרים בהקשר היסטורי־תרבותי רחב. הסרט מטיל אור חדש על מלחמת 1948 ותוצאותיה, ומערער את הנרטיב הישראלי־הרואי למלחמה ההיא.

"ג'אפה" מספר את ההיסטוריה של פלסטין-ארץ ישראל דרך מעקב אחר המותג, שהפך למזוהה עם היסטוריה זו יותר מכל: "ג'אפה", מותג התפוזים הידוע

כַּרים הוא צעיר לבנוני- פלסטיני- אמריקאי. משפחת אלאיובּי, היא משפחת אמו, עזבה את יאפא לביירות עם תחילת הנכּבּה

חלק מבני המשפחה רצו לחזור ליאפא אך ישראל סירבה. הגיע כרים ליאפא בפעם הראשונה בחייו, כתייר, יצר אתנו קשר וביקש עזרה באיתור הבית. אחרי מסע חיפוש מרגש ומרתק, מצאנו את בית משפחתו

יום העיון יבקש להרחיב את הדיון בנושאים בהם עוסקת התערוכה, בדגש על שאלת הזיכרון והשכחה בתרבות הפלסטינית בכלל, ובפרט בזו של העיר יפו שמֵעֵבֶר למקף, שכחה רבת-שנים שהיא חלק ממחיקתן הכוללת של הערים הפלסטיניות ב-1948, דרך פרספקטיבה השוואתית של הצגה וחשיפה של פרויקטים שונים ומגוונים שנקטו מהלכים מורכבים ביחס להיסטוריה האורבנית הפלסטינית.

רבבות מתושבי יאפא גורשו ב-1948 דרך הים בספינות לכיוון עזה וביירות. הסיור המשולב הדגים פעולת שיבה ליאפא דרך הים, פעולה שתבקש להפוך את מסע הפליטות למסע של שיבה. חלקה הראשון של הפעילות התחיל בשייט בספינה במהלכו נתנו הסבר על הגירוש ב-1948, הושמעו עדויות מפליטים ועדות מוקלטת של שפיק אל-חות - פליט מיאפא, בכיר באש"ף ומחבר הספר "בין מולדת לגלות - מיאפא התחיל המסע". חלקה השני של הפעילות כלל סיור רגלי בשכונת עג'מי ביאפא.

וידיאו שנעשה לתערוכה "והגדת לבתך" בזוכרות.
אוצרת: קציעה עלון.
דצמבר 2013 עד פברואר 2014.

וידיאו שהוכן במיוחד לתערוכה "לקראת שיבת פליטים פלסטינים" שהוצגה בגלריה של זוכרות בספטמבר 2011. הוידיאו צולם במחנה בלאטה שבשכם ובו מדברים פליטי יאפא על שיבה לעיר ממנה גורשו ב-1948.

סרט שמתאר ומראה את הפעילויות השונות של עמותת זוכרות, בשילוב ראיונות עם פעילים ופעילות בעמותה המספרים על האתגרים והקשיים שהם חווים במפגשים שונים עם החברה הישראלית על רקע פעילותם בזוכרות.

סרטון שזוכרות הציגה בתערוכה על שימור בתי הבאר ביאפא (יפו), הסרט מדגיש את העובדה שבתי הבאר הם שרידים לנכבה שהתרחשה ב- 1948.

"ביום בו פליטי יאפא ישובו" סרט של זוכרות שהוצג בתערוכת "השדרה הראשונה" שעסקה ברחוב שד' ירושלים והוצגה בשד' רטשילד 65 עד באפריל 2010