מידע
מחוז: ע'זה
מספר תושבים 1948: 1240
תאריך כיבוש: 11/06/1948
יחידה כובשת: חטיבת גבעתי
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: חצור-אשדוד
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין
רקע:
הכפר שכן על רמה במישור החוף, 40 ק"מ מצפון-מזרח לעזה. בתקופה הממלוכית (1205 - 1517) שכנה ביַאסֿוּר תחנת דואר בין עזה לדמשק, שהועברה מאוחר יותר לבית דראס. ב-1596 חיו בכפר 303 תושבים, וב-1931 נמנו בו 654 תושבים, שהתגוררו ב-129 בתים שבנבנו בצפיפות מלבני בוץ וטיט, והופרדו באמצעות סמטאות צרות. ב-1944-45 עלה מספר התושבים בכפר ל-1,070, מוסלמים כולם, ואדמותיו השתרעו על 16,390 דונם, מתוכם נמכרו 2,871 ליהודים. במרכז הכפר עמד מסגד נאה, כמה חנויות ובית ספר יסודי שנפתח ב-1923 ולמדו בו 132 תלמידים באמצע שנות ה-1940. הכפר התקיים בעיקר מחקלאות, ותושביו גידלו דגנים, הדרים, בננות, זיתים וירקות. תושבי הכפר שאבו מים מבארות בעומק 25- 40 מטרים לצרכים ביתיים ולהשקיית מטעי הפרי והירקות, ואילו הדגנים הושקו במי גשם.
בספר תולדות מלחמת הקוממיות' מצוין שהכפר נכבש בלילה האחרון שלפני ההפוגה הראשונה, בין ה-10 ל-11 ביוני 1948. בספר נכתב שפעולות רבות תוכננו ללילה זה, ורובן הוצאו לפועל. הכפר נכבש בידי הגדוד הראשון של חטיבת גבעתי. לפי דיווחי ההגנה, שם הכפר שונה לחצור, ככל הנראה כאשר הוקם ישוב במקום. השם מתייחס כנראה לחצור אשדוד שהוקמה ב-1937 על אדמות שהיו שייכות קודם לאל-בַּטַאנִי אל-עַ'רְבִּי, ששכן יותר משני ק"מ מצפון-מערב מיַאסֿוּר.
[מושב] תלמי יחיאל ו[מועצה מקומית] בני עי"ש נוסדו על אדמות הכפר ב-1949 וב-1958 בהתאמה. אתר הכפר מהווה כיום שטח צבאי סגור ומגודר, שבכניסה אליו ניצב שלט של חברה לתעשיית אביזרי תעופה. בית יחיד שלא נהרס ניצב כעשרה מטרים מהכניסה, ולידו עומד בית הרוס וכמה שיחי צבר. דרך עפר שבצידה שיחי צבר, עצי זית ושקדיות עוברת בחלק הדרומי של הגדר. האזור נטוע עצי אקליפטוס.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 139
מידע ממקורות נוספים:
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,241 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).
תמונות
