מידע

מחוז: אלרַּמְלָה

מספר תושבים 1948: 6290

תאריך כיבוש: 04/06/1948

יחידה כובשת: גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: קבוצת יבנה

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: חלק מכפר הנגיד, בית גמליאל, בן זכאי, כפר אביב, בניה, בית רבן

רקע:

מנשר צבאי ישראלי, שצוטט בידי AP ב-1 ביוני 1948, גרס שיחידה מצרית הגיעה ליבנה. עם זאת, ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מוסר שהכפר נכבש בידי כוחות ישראליים ב-4 ביוני, במהלך החלק השני של מבצע ברק. לדבריו, הכוחות מצאו את הכפר נטוש, "פרט לכמה זקנים וזקנות. על אלה ציוו החיילים לארוז את מיטלטליהם". [בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 178]. 'תולדות מלחמת הקוממיות' מספק גירסה שונה, לפיה הכפר נכבש יום מאוחר יותר ללא קרב, שכן תושביו נטשוהו מפחד הכוחות שהתרכזו באזור. גרסה אחרת היא זו של United Press, ולפיה ארטילריה ישראלית תקפה את גבעת הכפר. עם זריחה, אזרחים נראו בורחים מהעיירה לכיון החוף, בלי הפרעה מצד התוקפים הישראלים, כך לפי הדיווח.

היישובים [קבוצת] יבנה ובית רבן נבנו על אדמות שנרכשו מהכפר יבנה ב-1941 ו-1946, בהתאמה. היישובים יבנה, כפר הנגיד ובית גמליאל נוסדו על אדמות הכפר ב-1949, ועל אדמותיו נוסדו גם מושב בן זכאי (1950), כפר אביב (1951), צופיה (1955) והמוסד החינוכי כרם יבנה (1963). פסי רכבת חוצים את הכפר. המסגד והמינרט המטים לנפול ואתר מקודש עדיין עומדים. לפחות שניים מהבתים שנותרו מהכפר משמשים משפחות יהודיות, ובאחד מתגוררת משפחה ערבית. בסמוך, באר שאינה מתפקדת, עם מבנה אבן בצורת חצי גליל בנוי על חלק ממנה ותחום בקיר אבן.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 421-423

מידע ממקורות נוספים:

מוריס מוסר כי היחידות נכנסו לכפר לאחר הפגזת מרגמות וחילופי אש קצרים (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 178).
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 6,287 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 36).
לפי אנציקלופדיה מפה, בתום המלחמה התיישבו עולים חדשים בבתי הכפר הנטוש יבנא ובמעברה שהוקמה לידו (מעברת יבנה). תל יבנה הוא מקומה של יבנה הקדומה ושל יבנא הערבית. במקום נותרו שרידים דלים של המבצר הצלבני איבֶּלין. מדרום להם נמצא צריח מסגד שהוקם בתקופה הממלוכית, על יסודות כנסייה צלבנית, והוא השריד היחיד שנותר ממסגד הכפר (אנציקלופדיה מפה, 2000, 3: 152-153).

תמונות

אחר