מידע
מחוז: יאפא
מספר תושבים 1948: 600
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: כפר שמריהו
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: התרחבות כפר שמריהו
רקע:
הכפר שכן על גבעת אבן-חול במישור החוף המרכזי, וצפה לעבר הים התיכון, 16 ק"מ מצפון ליפו. הכפר נודע גם בשם סַיִּדנַא עלי ("אדוננו עלי"), ובתיו נבנו סביב אתר מקודש לזכר אל-חסן אבּן עלי, שנפטר בשנת 1081 לספירה. תושבים מכל חלקי פלסטין נהגו לבקר באתר בעונת הקיץ על-מנת להתפלל, לקיים טקסים דתיים ולאסוף מזכרות מהמקום. ב-1931 התגוררו בכפר 333 תושבים ב-83 בתים צפופים מאבן או מלבני בוץ וקש. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-520, מוסלמים ברובם המכריע. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 8,065, שלמעלה ממחציתם נרכשו בידי יהודים. ב-1921 הוקם בכפר בית-ספר יסודי בו למדו 68 תלמידים באמצע שנות ה-1940. תושבי-הכפר התפרנסו מגידול הדרים, בננות ודגנים, ובנוסף עסקו בדייג. 800 מטר מצפון לכפר שכנה ח'רבת ארסֿוּף שראשיתה במאה החמישית לפנה"ס. בתקופה ההלניסטית נודע המקום בשם אפולוניה, ומאוחר יותר בנו בו הצלבנים מבצר שכונה אַרְסוּר. ברישומי המסים של הרשויות העותמניות מהמאה ה-16 הוזכר המקום בשם אַרְשוּף. נראה כי רק לאחר שאתר ההתיישבות בארשוף ננטש במהלך המאה ה-17, הוקם בסמוך לו הכפר אל-חרם.
הכפר נכבש ככל הנראה בידי הכוחות הציוניים זמן מה לפני תום המנדט הבריטי ב-15 במאי 1948. באותה עת שלטו הציונים בכל אזור החוף שבין חיפה לתל אביב. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס טוען כי פינוי האזור שמצפון לתל-אביב הואץ על-ידי פעולות האצ"ל באזור; התקפה של האצ"ל בכפר אל-שיח' מֻוַנִּס במארס 1948 הביאה לבריחה נרחבת של אנשים מאזור החוף.
[מושב] רישפון נבנה ב-1936 על גבולן הצפוני של אדמות אל-חרם; כפר שמריהו הוקם ב-1937 מדרום-מזרח לכפר, על אדמות שהיו שייכות לכפר בעבר. האתר המקודש נותר על תילו ושופץ חלקית; זהו מקבץ בניינים גדול בעל ארכיטקטורה מורכבת, כולל צריח. ליד האתר, נראים יסודות הרוסים של בתי-הכפר. הלאה משם, מספר בתים עדיין עומדים ומאכלסים יהודים. בית-הקברות ההרוס משקיף על הים ומשמש כמגרש-חניה למבקרים ישראלים.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 240-241
מידע ממקורות נוספים:
לפי מוריס, הכפר פונה ב-3 בפברואר בגלל "פחד מפעולות" (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 82).
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 603 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 52)).
לפי אנדי יחזקאל, כפר-שמריהו והרצליה פיתוח שוכנים כיום על אדמות-הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך גן לאומי סידני עלי וכלול בתחום שיפוטה של העיר הרצליה (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
תמונות
סרטונים
חוברות
אחר
פרסומים
עדויות אודות האתר
סיורים לאתר
