מידע
מחוז: ע'זה
מספר תושבים 1948: 5810
תאריך כיבוש: 28/10/1948
יחידה כובשת: חטיבת יפתח
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: ניצנים (היום כפר הנוער ניצנים)
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: ניצנים (עברה למקום חדש)
רקע:
הכפר שכן כשני ק"מ משפת הים, כשהוא מוקף בדיונות ממזרח וממערב, 24 ק"מ מצפון-מזרח לעזה. הכפר חמאמה, שמשמעות שמו "יונה", נבנה על תל מִשקפה, שזוהה כפֶּלֶיַה – שם שאף משמעותו יונה – במקור ביזנטי מתחילת המאה החמישית. הכפר נודע כמקום היוולדו של חכם דת מוסלמי יודע, בן המאה ה-15. ב-1596 חיו בכפר 462 תושבים, ואילו ב-1931 התגוררו בו 3,405 תושבים ב-865 בתים. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-5,070, רובם מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 41,366 דונם, מהם 1,693 אשר נרכשו בידי יהודים. בכפר היה מסגד ושני בתי ספר יסודיים: אחד לבנים, אשר נוסד ב-1921, ואחר לבנות, שנפתח ב-1946, עם 46 תלמידות. באותה שנה למדו 338 תלמידים בבית הספר לבנים. מועצת הכפר ניהלה את העניינים המקומיים בו, ותושבי הכפר גידלו מגוון יבולים: דגנים, הדרים, משמשים, שקדים, תאנים, זיתים ומלונים. התושבים עסקו גם בדיג. הקהילה נטעה עצים על חלק מאדמותיה, על מנת למנוע את התקרבות החולות הסמוכים.
לפי העיתון הפלסטיני 'פילסטין', ב-22 בינואר 1948 קבוצת כפריים שעבדו בשדות שבין חמאמה ואִסדוּד הותקפו בידי מתיישבים יהודים מהישוב ניצנים הסמוך. 15 מהפועלים נפצעו, שניים מהם קשה. יומיים לאחר מכן, יחידה נוספת מאותו יישוב פתחה באש לעבר כפריים מחמאמה, הרגה אחד מהם ופצעה אחר. ב-17 בפברואר נורו כפריים שהמתינו לאוטובוס בכביש הראשי בין חמאמה ואסדוד, ושניים מהם נפצעו. התוקפים נסוגו לניצנים.
ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כותב שהכפר נכבש במבצע יואב, אשר החל עם סיום ההפוגה השנייה ב-15 באוקטובר 1948 ונועד לקשר בין הכוחות הישראליים בנגב לבין אלה שמדרום לרמלה. מוריס כותב כי הצבא הישראלי השתמש נגד הכפרים במבצע זה בארטילריה בצורה נרחבת בהרבה מאשר בהתקפות קודמות, בנוסף להפגזות אוויריות. חמאמה ואל-קוביבה נכבשו בסביבות ה-28 באוקטובר 1948, בשלב השלישי של מבצע יואב. שלב זה אופיין ב"בריחת בהלה" ובכמה גירושים, לפי מוריס. כשחטיבת יפתח נכנסה לחמאמה, היה הכפר "מלא בפליטים" מאסדוד וכפרים אחרים, לפי דו"ח מודיעין ישראלי. מוריס מוסיף שיתרת האוכלוסיה והפליטים בחמאמה נמלטו דרומה אחרי הכיבוש, או שצוו לעשות כן בידי הכוחות.
[קיבוץ] ניצנים הוקם ב-1943 על אדמות שנרכשו מהכפר. כפר הנוער ניצנים ומושב בית עזרא הוקמו על אדמות הכפר ב-1949 וב-1950, בהתאמה. כמו כן, נבנתה חוות אשכולות על אדמות הכפר בשנות ה-1950. מהכפר לא נותר כל זכר או ציון. אתרו מכוסה בצמחית בר ומצויים בו גם שיחי צבר. האדמות שמסביב אינן בשימוש.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 97-100
: מידע ממקורות נוספים
על-פי PalestineRemembered.com, כוחות מצריים הגנו על הכפר (http://www.palestineremembered.com/Gaza/Hamama/index.html)
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 5,812 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 44).
לפי אנדי יחזקאל, הישובים ניצנים וניצן נבנו על אדמות הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).