מידע
מחוז: אלרַּמְלָה
מספר תושבים 1948: 880
תאריך כיבוש: 12/07/1948
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: חדיד
רקע:
הכפר שכן על גבעה בגדה המערבית של נחל נטוּף, שמונה ק"מ מצפון מזרח לרמלה. אתר הכפר זוהה עם הישוב התנ"כי חדיד, הנזכר בספר עזרא כמקום בו התיישבו 720 גולים יהודים שחזרו מבבל. קיימת סברה שבאותו מקום שכן האתר ההלניסטי עדידה, שבוצר בידי שמעון המכבי, כפי שנזכר בספר המכבים א'. המקום נזכר בכתביו של ההיסטוריון הביזנטי אוזביוס, איש המאה השלישית לספירה, ו-1,700 שנה מאוחר יותר גם בכתבי התייר הצרפתי Guerin, איש המאה ה-19. ב-1931 התגוררו בכפר 520 תושבים ב-199 בתים, וב-1944-45 נמנו בכפר 760 תושבים, כולם מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו על 7,110 דונם, מתוכם נרכשו 157 בידי יהודים. הכפר היה בעל צורה מלבנית, ובתיו נבנו בצפיפות סביב מרכז הכפר, בו ניצבו מסגד, כיכר שוק קטנה ובית ספר יסודי שהוקם ב-1924, ובו למדו 42 תלמידים ב-1943. פרנסתם העיקרית של תושבי הכפר היתה על החקלאות: בעיקר גידול דגנים וזיתים, כמו גם הדרים ובננות.
הכפר נכבש ב-12 ביולי 1948, בשלב הראשון של מבצע דני, במקביל לכיבוש לוד ורמלה. חודשיים לאחר כיבוש הכפר, ב-14 בספטמבר, הורה ראש הממשלה דוד בן גוריון על הריסתו החלקית, בטענה של מחסור בכוח אדם להחזיק באיזור, וביקש את אישור ההריסה מוועדה ממשלתית מיוחדת שתפקידה היתה לפקח על הריסת הכפרים.
[מושב] חדיד נוסד ב-1950 על אדמות הכפר, שני ק"מ מצפון-מערב לאתר הכפר ההרוס. כיום נראים באתר שברי אבנים ובטון מבתיו ההרוסים של הכפר. בית אחד נשאר עומד על תילו, ולו גג רעפים. עוד נראים באתר קבוצות עצים, כולל עצי זית ואקליפטוס. הדרך הישנה שעברה בתוך הכפר נשמרה והורחבה, והאדמות שמסביב מעובדות.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 381
מידע ממקורות נוספים:
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 882 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 36).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך יער בן שמן של קק"ל (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
לפי אנציקלופדיה מפה אתר, השתתפו תושבים מחדית'ה בהתקפות על בן שמן בתחילת מלחמת העצמאות (אנציקלופדיה מפה, 2000, 3: 40).
תמונות
סרטונים
חוברות
אחר
אירועים אודות האתר
