מידע

מחוז: סַ'פַד (צפת)

מספר תושבים 1948: 970

תאריך כיבוש: 04/05/1948

יחידה כובשת: הגדוד הראשון בפלמ"ח

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אליפלט

רקע:

הכפר שכן בעמק, בצד גבעה רחבה שהשתפלה מזרחה, 8.5 ק"מ ממזרח לצפת. הוא השקיף לעבר עמק-הירדן ורמת-הגולן. מספר מעיינות נבעו מצפון-מערב לו, לאורך ואדי אל-ע'ארה. הכפר נקרא על שם השבט הבדווי עַרַבּ אל-זַנְעַ'רִיָה שאנשיו השתמשו באתר בתחילה כמקום-חנייה ובהדרגה התיישבו בו. יתכן שהשם החלופי של המקום, זֻחלֻק, מלשון "להחליק", ניתן לכפר משום שהמורד עליו היה ממוקם היה מועד למפולות. ב-1931 נמנו בכפר 526 תושבים שהתגוררו ב-97 בתי בוץ ואבן, אשר ניצבו בשני מקבצים במרחק של כ-400 מטרים זה מזה: זנע'ריה אל-שַרְקִיָה ממזרח, וזנע'ריה אל-עַ'רְבִּיָה ממערב. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-840, רובם מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 27,918 דונם, ושימשו ברובן למרעה. על חלק מהן ניטעו גידולים שהושקו במי-גשם ובהשקיה. התושבים גידלו דגנים, פירות ובצלים וכמו כן גידלו תאואי-מים ובקר. חלקם עסקו בדייג בכינרת ובירדן. רועים בני ערב אל-זנע'ריה רעו את עדריהם על שדות מרעה סמוכים, ונעו בין עמק-הירדן בחורף והמורדות המזרחיים של הרי-הגליל בקיץ. בכפר נמצאו עדויות להתיישבות קדומה, כולל יסודות-בניינים ומתחם בנוי בזלת.

במהלך מבצע מטאטא שבוצע ב-4 במאי 1948 במהלך מבצע יפתח, תקפה ההגנה את האזור שממזרח לצפת, בסמוך לנהר הירדן, במטרה "לטהר" אותו. פקודות המבצע שניתנו למפקדי הפלמ"ח ציינו במפורש שיש לתקוף, לפוצץ בתים ולגרש את התושבים של הכפרים אל-זנע'ריה, אל-טאבּעָ'ה, ועַרַבּ אל-שַמַאלנָה. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, הפקודות אסרו לפגוע ב"ערבים ידידים". לדבריו, עם התקרבות כוחות-הפלמ"ח ברחו תושבי-הכפרים מזרחה לתוך סוריה; למחרת פוצצו חבלנים בשיטתיות למעלה מ-50 בתים באל-זנע'ריה וכפרים אחרים. רשויות סוריה מסרו לבריטים שמבצע מטאטא הביא לעקירתם של למעלה מ-2,000 תושבים. במהלך ההפוגה הראשונה של המלחמה, ב-17 ביוני, ציטט ה'ניו יורק טיימס' אישים סורים שטענו שכוחות ישראלים הפרו את הפסקת האש על-ידי הצתת אל-זנע'ריה, כפי הנראה במהלך השלמת הרס-הכפר.

ב-1949 הקימה ישראל את מושב אליפלט על אדמות-הכפר, ממערב לאתר-הכפר. מהכפר נותרו גושי-בזלת שפעם היו חלק מ-12 בתים. חלק מקירות הבתים עדיין עומדים. ליד השרידים של בתי הכפר מצויות גדרות אבן שתוחמות חלקים של מכלאות עדרים. האזור משמש למרעה בקר של החווה הישראלית כרי-דשא, ששוכנת מדרום-מערב לאתר.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 506-507

מידע ממקורות נוספים:

מוריס מוסיף ששבטי הבדואים באזור, כולל בני ערב אל-זנע'ריה, "התנכלו במשך חודשים לתחבורה היהודית מראש פינה ואליה". מבצע מטאטא נועד בין היתר להתמודד עם בעייה זו, ואחד מיעדיו הוגדר "חסול בסיסי האויב המחבל ומטריד את התחבורה לגליל" (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 170).

על-פי PalestineRemembered.com נכבש הכפר כנראה ב-10 במאי, במהלך מבצע יפתח, מידי גדוד ירמוך השני של צבא השיחרור הערבי, ומיליציית הכפר, שמנתה פחות מ-20 איש (http://www.palestineremembered.com/Safad/al-Zanghariyya/index.html).

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 974 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 60)).

לפי אנדי יחזקאל נכבש הכפר בידי הגדוד הראשון של חטיבת יפתח, וחלק מבני הכפר יושבים כיום בכפר טוּבָּא -- אל-זנע'ריה הסמוך (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).

לפי אנציקלופדיה מפה אתר הכפר נקרא כיום חורבת צביה, תרגום של שם ערבי נוסף שלו – ח'רבת ע'זאלה (אנציקלופדיה מפה, 2000, 6: 167). 

תמונות

אחר