מידע

מחוז: טַבַּרִיָּה (טבריה)

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן על הגדה הצפונית של ואדי אל-חמאם [נחל ארבל], כשלושה ק"מ ממערב לחוף הכינרת ו-5.5 ק"מ מצפון-מערב לטבריה. מבצר קטן שנודע כקלעת אל-חמאם או קלעת אבן מעני שכן בסמוך. שני נוסעים אירופיים ביקרו בואדי במאה ה-18 ובמאה ה-19, ודיווחו כי ראו את המבצר אך לא הזכירו את הכפר. לפי מקורות אחרים, בדווים מהאזור התיישבו ליד הואדי. מידע לגבי נסיבות כיבוש הכפר והתרוקנותו מתושביו, כמו גם נתונים על שטח אדמותיו ומספר תושביו, אינם בנמצא.

על אדמות הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. שרידי הכפר הם עיי חורבות מהבתים ושרידי קירות. באתר גדלים פרא קוצים, עשבים וכמה עצים. ליד האתר נבנה כפר חדש באותו שם בידי ישראלים עבור "פליטים פנימיים" פלסטינים מכפרים באזור החולה, בעיקר הכפר אל-מֻפְתַחִ'רָה. תושבים אלה אינם מחזיקים בבעלות על אדמות מסביב לכפר, שחלק מאדמתו משמש למרעה וחלק אחר מעובד.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 544-545

מידע ממקורות נוספים:

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך גן לאומי הארבל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

תמונות

אחר