אלדֿ'אהִרִיָּה אלתַחְתא

מידע

מחוז: סַ'פַד (צפת)

מספר תושבים 1948: 410

תאריך כיבוש: 12/05/1948

יחידה כובשת: הגדוד הראשון בפלמ"ח

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן במרחק קילומטר מהקצה הדרום-מערבי של צפת וצפה לעבר מספר ואדיות והר ג'רמק [מירון], מגובה 600 מטרים מעל פני הים. הוא שכן באגן ממנו התנקזו מים לחלק העליון של ואדי אל-לַיְמוּן [נחל עמוד] והתברך בשפע מעיינות ובארות. יתכן ששם הכפר ניתן לו כהוקרה לסולטן הממלוכי אל-דֿ'אהר בַּיבַּרְס שחי במאה ה-13; החלק השני של שם הכפר משמעו "התחתון", והוא הבחין בינו לבין הכפר הסמוך אל-דֿ'אהִרִיָּה אל-פוקא ("העליון"). ב-1596 חיו בכפר 308 תושבים. בסוף המאה ה-19 התגוררו באל-דֿ'אהִרִיָּה אל-תחתא כמאה תושבים בבתי-אבן. ב-1931 חיו בו 256 תושבים ב-53 בתים צפופים, ובמפקד האוכלוסין ב-1944-45 נמנו בו 350 תושבים, ברובם מוסלמים. אדמותיו השתרעו אז על 6,773 דונם. חברי השבט הבדואי אל-ח'ראבִּנָה נהגו להקים את מאהלי הקיץ שלהם ממערב לכפר. תושבי הכפר גידלו עצי-זית, והיו בכפר מספר בתי-בד. בנוסף, גידלו התושבים דגנים וטיפחו בוסתנים. ילדי-הכפר הלכו לבית-ספר בצפת.

הכפר נכבש זמן קצר לאחר כיבוש צפת ב-10 במאי 1948. לפי דו"ח של המודיעין הצבאי הישראלי ברחו תושבי-הכפר בשל מתקפה יהודית ממשמשת ובאה. מפקד צבא השיחרור הערבי, פַוְזי אל-קאוקג'י, מסר שכוחות ציוניים ניסו לכבוש את הכפר ואת העיר צפת ב-4 במאי, אך גדוד ירמוך השני של הצבא הערבי הדף את ההתקפה. כמה מתושבי-הכפר מסרו שנים לאחר מכן שב-1 במאי, אחרי ההתקפה על עין-זיתון, זקנים, זקנות וילדים מאל-דֿ'אהִרִיָּה אל-תחתא פונו לאיזור עין אל-וֻחוּש, ממש מדרום לכפר. 20-30 גברים נשארו לשמור על הכפר אך הצטרפו למשפחותיהם ב-10 במאי, כששמעו על כיבוש צפת. משם הלכו חלק מהתושבים לכפרים אל-פראדֿיָּה ואל-סַמּוּעי. לפי ניצולים שראיין ההיסטוריון הפלסטיני נאפד' נזאל, חלק מתושבי הכפר ניסו לחזור אליו לקחת את רכושם, וכמה מהם נהרגו בידי מוקשים שטמנה ההגנה.

אתר-הכפר מוקף בשכונות הדרומיות של העיר צפת, אשר נבנו אחרי 1948. רחוב עירוני חוצה כיום את האתר ומוביל למקבץ בתים חדש. עם זאת, ניתן להבחין במקום בעיי-החורבות מהבתים ההרוסים, ובהם מוטות-ברזל שבולטים מקירות-המלט ההרוסים. בית-הקברות נותר, אך הוא הרוס. מטע זיתים ושקדיות גדל בקצה האתר.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 505-506

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 406 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 56)). 

תמונות

סרטונים

חוברות

אחר

פרסומים
רוב יערות ואתרי קק"ל על חורבות כפרים פלסטיניים 04/2014