מידע

מחוז: ע'זה

מספר תושבים 1948: 850

תאריך כיבוש: 01/11/1948

יחידה כובשת: חטיבות גבעתי & הנגב & יפתח

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן 12 ק"מ מצפון-מזרח לעזה, בין ואדי אל-עבד [נחל עובד] שמצפון לואדי אל-חסי [נחל שקמה] שמדרום. תחנת הרכבת שבמקום וקרבתו של הכפר לכביש החוף סיפקו לו גישה נוחה לעזה ולאל-מג'דל. החלק הראשון של שם הכפר, שמשמעו מנזר, מרמז על נוכחות נוצרית בכפר בעבר. ב-1596 חיו בכפר 66 תושבים, ואילו ב-1931 נמנו בו 475 תושבים שהתגוררו ב-103 בתים. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-730, ואדמותיו השתרעו על 6,081 דונם, מהם נרכשו 483 בידי יהודים. ב-1945 נפתחו בכפר מספר חנויות ובית ספר, בו למדו 63 תלמידים. שמונה בארות שנחפרו באזור סיפקו מים לכפר, שכלכלתו התבססה על חקלאות, כולל גידול דגנים, הדרים, בננות וירקות. מסחר היה מקור הכנסה נוסף עבור כמה מהתושבים.

מעט אחרי ה-15 במאי 1948 נאבקו כוחות ישראליים ומצרים על שליטה בכפר דֵיר סֻנַיְד וב[קיבוץ] יד מרדכי הסמוך. הקרב הסתיים בניצחון מצרי. מועד כיבושו המדויק של דֵיר סֻנַיְד בידי ישראל אינו ידוע, אך קרוב לודאי שהוא נכבש בסוף אוקטובר או בתחילת נובמבר 1948. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס הופגז הכפר מהאויר ב-15-16 באוקטובר, בתחילת מבצע יואב, אשר נועד לקשר את הכוחות הישראלים בנגב עם אלה שבאזור רמלה, ופעלו בו יחידות מחטיבות גבעתי, הנגב ויפתח. ה'ניו יורק טיימס' דיווח שהכפר הוכה בשנית ב-21 לחודש. בשלבים האחרונים של המבצע, בסוף אוקטובר, התקדם הצבא הישראלי לאורך כביש החוף וב-4 בנובמבר כבש את אל-מג'דל, העיר שמצפון לדֵיר סֻנַיְד.

על אדמות הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. [קיבוץ] יד מרדכי נוסד ב-1943 מצפון לאדמות הכפר. בניינים נטושים ומוזנחים - שרידים מתחנת הרכבת - הם כל שנותר כיום מהכפר. גשר אבן עליו עברה מסילת הברזל נמתח מעל ואדי ועובר ארבע תעלות מעוגלות. שיחי צבר, עצי אקליפטוס ושיחים קוצניים גדלים באתר הכפר, והאדמות שמסביב מעובדות.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 92-93

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 847 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 44).
 

תמונות

אחר