מידע

מחוז: ע'זה

מספר תושבים 1948: 1370

תאריך כיבוש: 11/06/1948

יחידה כובשת: גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: זבדיאל

רקע:

הכפר שכן 35 ק"מ מצפון-מזרח לעזה, בין שני גשרים שחצו את ואדי אל-ג'ירה [נחל גוברין]. ב-1596 חיו בכפר 330 תושבים. זקני הכפר דיווחו שכפרם שימש כתחנה לעולי רגל בדרך למכה. ב-1931 התגוררו בכפר 839 תושבים ב-246 בתים, וב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-1,180, מוסלמים כולם. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 12,361 דונם. בכפר היה מסגד, וב-1937 הוקם בו בית ספר יסודי, בו למדו 74 תלמידים באמצע שנות ה-1940. עבור רוב צרכיה, הסתמכו התושבים על הכפר אל-פלוג'ה, ששכן ארבעה ק"מ משם; באר מקומית סיפקה מים עבורם לשימוש ביתי. כמה מהתושבים ארגו מחצלות ושטיחים, אך רובם עבדו בחקלאות. הגידול החשוב ביותר היה דגנים, ובנוסף הם גידלו פירות.

לפי מקורות ישראליים, נכבש הכפר בשלבים המאוחרים של מבצע של חטיבת גבעתי, בשבוע השני של יולי 1948. משימת המבצע - לקשר את הנגב לרצועת החוף שבידי ישראל - לא צלחה, אולם היחידה כבשה רצועה מדרום לרמלה במקבל לחוף, תוך עקירת מעל 20,000 אנשים מכפריהם. ג'סיר היה אחד מהכפרים שכבשו במבצע, כפי הנראה לפני ה-17-18 ביולי. הצבא הישראלי טען בהמשך כי עם תחילת המבצע וכיבוש תל א-סֿאפי נפגע המורל בכל האזור, והכפריים ברחו עם התקרבות הכוחות. מקורות מצריים טוענים לעומת זאת כי הכפר נכבש בידי ישראל חודש קודם לכן, בזמן ההפוגה הראשונה של המלחמה.

על אדמות הכפר הוקמו מושב מנוחה (1953) ומושב ורדון (1968), אשר יושבים גם על אדמות הכפר השכן סֿמֵיל. בניין בטון אחד עם גג שטוח עדיין עומד בתוך מטע אפרסקים. ניתן להבחין בחורבות הבתים בינות עשב בר. אזור השלכת אשפה ממוקם כעת באתר הכפר, כמו גם בניינים של יישוב ישראלי. האדמות מסביב מעובדות.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 117-118

מידע ממקורות נוספים:

על-פי PalestineRemembered.com, הצבא המצרי הגן על הכפר (http://www.palestineremembered.com/Gaza/Jusayr/index.html)

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,369 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).

לפי אנדי יחזקאל, רק מושב זבדיאל נבנה על אדמות הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).

לפי אנציקלופדיה מפה אתר הכפר נקרא כיום תל גישרון, בעקבות שמו של הכפר. זהו תל ארכיאולוגי שהיה מיושב בתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה, וכן בתקופות הרומית, הביזנטית והערבית הקדומה. חורבות הכפר מצויות במורדות התל (אנציקלופדיה מפה, 2000, 2: 55). 

תמונות

אחר