ג'וּלִס

מידע

מחוז: ע'זה

מספר תושבים 1948: 1200

תאריך כיבוש: 11/06/1948

יחידה כובשת: חטיבת גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: הודיה

רקע:

הכפר שכן באזור מוגבה בדרום מישור החוף, 26.5 ק"מ מצפון-מזרח לעיר עזה, על גדת ואדי [נחל הודיה].  הכפר נבנה על אתר ארכיאולוגי ששמו הקדום אינו ידוע. במקום נמצאו משקוף חרוּת, בית בד עתיק ובורות מים. על פי תעודות עותמ'ניות, ב-1596 מנה הכפר 204 תושבים. ב-1931 התגוררו בכפר 682 תושבים ב-165 בתים צפופים, שנבנו מבטון ומלבני בוץ וקש. בעת מלחמת העולם השניה סללו הבריטים כביש ראשי שעבר דרך ג'וליס והתחבר לכבישים ראשיים אחרים במקום, מה שהעניק לכפר מרכזיות. הבריטים אף הקימו בג'וליס בסיס צבאי על מנת לשלוט בצומת. ב-1944-45 עלה מספר התושבים בכפר ל-1,030, כולם מוסלמים. בכפר היה מסגד וכן אתר מקודש לשיח' ח'יר, אשר נהרג לפי אמונת התושבים בידי הצלבנים. חנויות הכפר היו פזורות לאורך הכבישים הראשיים. בית ספר נפתח בכפר ב-1937, ובאמצע שנות ה-1940 למדו בו 86 תלמידים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 13,584 דונם. מי תהום היו בשפע בכפר ושימשו לצרכים ביתיים. התושבים גידלו דגנים, ירקות ופירות, באצעות השקייה ומי גשמים.

בליל ה-27-28 במאי השתלט הגדוד הראשון של חטיבת גבעתי על קסרקטינים צבאיים בג'וליס במהלך מבצע ברק, אך לא הצליח לכבוש את הכפר, בשל כוחות צבאיים מצריים שהגיעו מכיוונו. לפי דו"ח של ההגנה, הכפר נפל ב-10-11 ליוני, כשהגדוד השלישי של חטיבת גבעתי ניהל מספר מבצעים כדי לתפוס כפרים לפני כניסת ההפוגה הראשונה של המלחמה לתוקף. לעומת זאת, בזכרונותיו כותב נשיא מצרים המנוח גאמל עבד אל-נאסֿר, אשר לחם במקום, כי הדבר קרה רק אחרי כניסת ההפוגה לתוקפה. בסוף ההפוגה בתחילת יולי, היה ג'וליס אחת מהעמדות שמצרים ניסו לתפוס מחדש, ללא הצלחה.

מושב הודיה הוקם על אדמות הכפר ב-1949. רק כמה מבתי הכפרים נותרו על תילם - רובם עשויים מבטון, בעלי גג שטוח ופתחים מלבניים. בית אחד, בקצה הדרום-מערבי של האתר, מאוכלס בידי יהודים. כמה שיחי צבר ועצי שקמה ודקל גדלים באתר, וחלקו נטוע בעצי הדר. המחנה הצבאי משמש כעת את הצבא הישראלי. האדמות מסביב מעובדות בידי חקלאים ישראלים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 115-116

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,195 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).
לפי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בחלקו בתוך חניון הודיה של קק"ל, ובחלקו בתחומי מושב הודיה (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

תמונות

סרטונים

חוברות

אחר